כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

עם סיום ספר שמות השבת, יעמוד הציבור ויקרא את המשפט המהדהד בסיום כל חומש: "חזק חזק ונתחזק". שורשיו של המנהג מופיעים בדברי רבי אברהם בן

בשעה שמרדכי תובע מאסתר להתערב ולבטל את גזרות המן, היא משיבה לו: " לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי". דבריה אלו של

כאשר התורה מתארת את בניית המשכן, היא אינה מתמקדת רק בתוצאה הסופית אלא גם בתהליך עצמו. נקודה זו בולטת כבר בפתיחת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי

 בפרשתנו מופיעות הלכות הנוגעות למערכת המשפט, וביניהן אזהרה חמורה לדיינים לבל יטו את הדין לטובת העני והחלש: " וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ". בתוך כותלי בית

בעיצומו של המפגש המרגש בין יתרו למשה, אנו עדים לביטוי של הודאה וברכה היוצא מקירות ליבו של יתרו:" וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם

הרב עובדיה יוסף נשאל מבחור, שהביע בפניו חשש להתחתן עם אחותה של אשת אחיו מפאת צוואתו של רבי יהודה חסיד, ששני אחים לא יישאו שתי

לאחר מכת בכורות, הצטוו ישראל במצוות פדיון בכור. המצווה כוללת פדיון בכור אדם ובכור בהמה טהורה. בהמות טמאות אין צריך לפדות מלבד החמור: "וְכָל פֶּטֶר

הליכתם המשותפת של משה ואהרון לשליחות מתוארת פעמיים בשני פסוקים סמוכים: "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". ובפסוק הבא נאמר:

תחילתו של  ספר שמות דומה בתכניה ובסגנונה לפתיחה של ספר בראשית. הספר פותח בתיאור עם ישראל שהוא פרה ורבה. עובדה זו משתקפת בברכתו של הקב"ה

רגע לפני שהאחים יוצאים לדרך, המומים  מגילוי הלב של יוסף,  מצייד אותם  יוסף ב'טיפ' מיוחד לדרך: "וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ"