כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

כאשר בלק שולח מלאכים לבלעם כדי לשכנעו בשנית, לבוא ולקלל את ישראל, מנסה בלעם את מזלו ומבקש לקבל את הסכמתו של הקב"ה, למרות שנאסר עליו

פרשתנו מתמקדת בשנת הארבעים לצאת בני ישראל ממצרים, ועדיין תלונות העם לא תמו. לאחר הסתלקותה של מרים, מתלונן העם על חוסר מים בפני מנהיגיו: "וְלֹא

האופוזיציה כנגד משה ואהרון הורכבה מכמה פלגים: "וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן וַיָּקֻמוּ

כאשר חזרו עשרת המרגלים שיצאו בשליחותו של משה הם תיארו את אשר ראו בצבעים עזים וחדים. אחד התיאורים עוסק ברפלקציה, בהשתקפות ובגילוי העצמי שמקורו במפגש

רגע לפני היציאה למסע לארץ ישראל, מנסה משה לשכנע את חותנו להצטרף אליו: "וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ… וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם". משה מבקש מיתרו שיהיה

אחד האתגרים הגדולים בעת המלחמה הוא ההתמודדות הזוגית והמשפחתית. היציאה הממושכת מהבית גורמת לשינויים גדולים במישור הרגשי וגם במישור המעשי. כאשר בן הזוג יוצא למילואים

בסיפור מגילת רות מתוארות שש דמויות, שלוש מהן מרכזיות: נעמי, רות ובועז, ושלוש האחרות הן דמויות משנה: ערפה, הנער הניצב על הקוצרים, והגואל. דרך כלל,

מדי שנה, קיימת תחושת רתיעה מקריאת התוכחה, מפאת אימת הקללות המרובות שבתוכה. אמנם, יש בפרשתנו  גם ברכות, אבל הרושם שיש חוסר איזון בין הברכות לקללות.

בפרשתנו מופיעה מצוות קידוש השם: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". ההבנה הפשוטה בפסוק היא שקידוש השם זו מצווה, המוטלת על עם ישראל. זאת ועוד, קידוש השם

לצערנו, ערב יום העצמאות, היינו עדים לשריפה ענקית עם היקף נזקים גדול. בשריפה נפגעו ערכי טבע רבים: צמחים, עצים, בעלי חיים ובתוכם גם עופות מקננים.