כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

בשפה היום יומית, כאשר שני אנשים מסכימים על סוגיה מסוימת ואינם חלוקים, אנו אומרים שהם רואים את המציאות עין בעין. צמד המילים "עין בעין" מופיע

פרשתנו מזהירה את הדיינים מרפיון וחולשה בעת שיושבים על הדין: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵא-לֹהִים". החזקוני מסביר, שיש כאן מעין הבטחה, שאין לדיין

פרשתנו פותחת בהכרזתו של משה לישראל – "אתם נצבים היום". ומסביר רש"י: "מלמד שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית". אחת מאבני היסוד של

רגע לפני הכניסה לארץ מבקש משה להעביר מסר לעם: "… הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹקיךָ". רש"י מסביר: "בכל יום יהיו בעיניך

פרשת כי תצא גדושה ומלאה במצוות, בפרט במצוות חברתיות. בפרשה זו ישנן מצוות רבות, שהוזכרו בחומשים הקודמים וחזרו ונשנו בפרשתנו. אחת מהן היא מצות פריקה

כשגדלנו כילדים בתל-אביב, חוף הים היה מקום הבילוי המרכזי. המצילים ידעו שבחוף הנפרד שוחה קהל שומר מצוות ובכל הזדמנות, כשחששו שנשקפת סכנה לשוחים, היו צועקים

בתחילת נאומו מפרט משה את התכונות הנדרשות משופטים: 'לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵא-לֹהים הוּא וְהַדָּבָר אֲשֶׁר

אחד הפיוטים המרגשים ביותר בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים הוא 'ונתנה תוקף'. בפיוט זה באה לידי ביטוי אפסיותו של האדם – 'אדם יסודו מעפר וסופו