פרשת המועדות מהווה נושא משמעותי בפרשה. ברם, במרכז הפרשה מצוי פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות מתנות עניים: 'וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא
כאשר בלק שולח מלאכים לבלעם כדי לשכנעו בשנית לבוא ולקלל את ישראל, מבקש בלעם לקבל את הסכמתו של הקב"ה. הפעם בלעם קבל רשות ללכת עם
אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור. מאי
כאשר בלק שולח מלאכים לבלעם כדי לשכנעו בשנית לבוא ולקלל את ישראל, מנסה בלעם את מזלו ומבקש לקבל את הסכמתו של הקב"ה למרות סירוב שקיבל
בשפה היום יומית, כאשר שני אנשים מסכימים על סוגיה מסוימת ואינם חלוקים, אנו אומרים שהם רואים את המציאות עין בעין. צמד המילים "עין בעין" מופיע
פרשתנו מזהירה את הדיינים מרפיון וחולשה בעת שיושבים על הדין: "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵא-לֹהִים". החזקוני מסביר, שיש כאן מעין הבטחה, שאין לדיין
ארבע שנים עברו ממלחמת צוק איתן. זה הזמן לחבק את צה"ל, ובמיוחד את הפצועים ומשפחות הנופלים ולהצדיע ליקיריהם שנפלו בקרבות. שתי משפחות יקרות ואהובות- אורון
פרשתנו פותחת בהכרזתו של משה לישראל – "אתם נצבים היום". ומסביר רש"י: "מלמד שכנסם משה לפני הקב"ה ביום מותו להכניסם בברית". אחת מאבני היסוד של
רגע לפני הכניסה לארץ מבקש משה להעביר מסר לעם: "… הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹקיךָ". רש"י מסביר: "בכל יום יהיו בעיניך
פרשת כי תצא גדושה ומלאה במצוות, בפרט במצוות חברתיות. בפרשה זו ישנן מצוות רבות, שהוזכרו בחומשים הקודמים וחזרו ונשנו בפרשתנו. אחת מהן היא מצות פריקה
