כל המאמרים במדור פרשה ומדרש

תפיסת הארץ מותנית גם בדאגה להוגנות ולצדק חלוקתי תיאור אופן החלוקה של הארץ לשבטים והאמצעים הנדרשים לחלוקה זו אינו מתואר בלשון חדה וחתוכה בפסוקים. וכך

התנחומא מבקש להדגיש את הקושי הקיומי האנושי אל מול חוקים התנחומא דורש את המילים הפותחות את הפרשה "זאת חוקת התורה", ואלו דברי התנחומא: "זאת חקת

  בחטאם חשפו שהם סובלים מן הקושי המוכר של חלק מן החוזרים בתשובה, הנטיה לקיצוניות הפרשה נפתחת בסיפור חטא המרגלים. משה שולח מרגלים ארצה והם

עלינו לתור אחר הרעיון המאחד שלעיתים מימושו נראה בדמות של שני מעשים סותרים חג מתן תורה הוא הזדמנות לעסוק באחד מפסוקי תהילים שעוסק בירידת התורה

  האם רצון ה' הוא המונכח, או רצוננו להבין את דבר ה' ואת נוכחותו בעולם באופן מסוים? הפסוק הפותח את הפרשה עוסק בצד הברכה: "אם

חותם העבר אינו פרט היסטורי שחלף. הוא מום שאנו נושאים עלינו סיפור יציאת מצרים הוא יסוד מכונן של מצוות רבות. התורה חוזרת כמה פעמים על

בפרשתנו, האדם החולה בצרעת מתבקש להגיע אל הכהן ולבקש ממנו מענה למצבו. מדובר בפניה ייחודית שכן בדרך כלל כשאדם נקלע לסיטואציה הלכתית מורכבת, הוא נדרש

שתי אופציות להקרבת זבח השלמים נזכרות בפרשה. האחת- כשהאדם מביא קרבן תודה, והשנייה- כשנדר או התנדב להביא קרבן למקדש. אחד מן ההבדלים ביניהן קשור למשך

סיפור מעשי האומנות של בניית המשכן מלא חדוות יצירה וכולו מימוש והפיכת רעיונות אידיאליים של בניית בית להשראת שכינה בישראל למוחשיים. במהלך תיאור ההכנה וההלבשה

התורה מונה את האורים ותומים כחלק ממעשה החושן "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן