כל המאמרים במדור עט לדרוש

בראשית פרשת כי תצא מופיע דין אשת יפת תואר, המתיר לכאורה לקחת נשים ממחנה האויב. למה לכאורה? כיון שמי שיעיין בפסוקים יגלה, כי בניגוד לנורמה

בפרשה שלנו מופיע הציווי "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" בהקשר של האיסור על אובות וידעונים, מכשפים וקוסמים. וכפי שמסביר הספרי: "ומה מי שמדבק בטומאה, רוח

"וְלֹֽא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם" (דברים יג: יח). דין זה נוגע לא רק לעיר הנידחת, אלא גם לאיסור ליהנות מעבודה זרה ואביזריה. במציאות שחז"ל חיו בה,

שם ה' נמצא גם במה שלא הושלם, גם במה שנשבר בדרך מה מונח בארון? האם הלוחות החלופיים, או שמא הלוחות החדשים מונחים בארון לצד הלוחות

לעולם לא להתייאש מן הרחמים והחנינה משה עומד ומתחנן אל ה', מנסה לבטל את הגזירה שלא ייכנס לארץ-ישראל. חז"ל (דברים רבה ג) שמים את ליבם

דמותו של האדם מושפעת ממה שהוא סוגד לו "ה' אֱלֹקיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב" (דברים א, י). "אמר להן: היום אתם ככוכבים,

יש תקופות שבהן האדם מידרדר לתהומות מוסריים, ואפילו החיות עולות עליו ברגישותן המוסרית פרשת מסעי מונה את מסעות ישראל במדבר, ומכינה אותם לשלב הבא: הכניסה

התרחקות משום שנאה ותחרות היא מדרגה חמורה יותר מהתרחקות כדי לשמור על עצמך מעוון לבני גד ובני ראובן מקנה רב, והם מבקשים להתיישב בעבר הירדן

הקרבנות אינם עבור הקב"ה, שהרי העולם כולו, על כל חיותיו, שלו הוא פרשת הקרבנות בפנחס לא מתחילה במוספי החגים, כי אם בתמידין: בקרבן התמיד של

הניחוש והקסם לא שולטים בישראל, כאשר הם פועלים על פי מה שהורה להם ה'   סוגיה בירושלמי שבת (פרק ו') דנה בדרכים שונות של ניחוש;