כל המאמרים במדור עט לדרוש

הבאר במדבר אינה מים בלבד, אלא אפשרות לכל הטוב שבעולם הצומח חז"ל דורשים את סמיכות הפסוקים שבין מות מרים, לבין "ולא היה מים לעדה", ואת

גם דברים רכים לכאורה, עלולים להתגלות כמכוונים למחלוקת גדולה מדרש במדבר רבה (פרשה יח) מביא סדרת דרשות על המילה הפותחת של הפרשה "ויקח קרח בן

הקב"ה דואג לעם ישראל ממש כמו חובות של האב כלפי בנו פרשת שלח פותחת בסיפורם הקשה של המרגלים, המואסים בארץ חמדה ומוציאים דיבתם רעה. מולם

העם שוב מתלוננים, ומשה לא יכול עוד לשאת את משא העם. בתגובה, מצווה עליו הקב"ה למנות לצידו 70 זקנים. המדרש (במדב"ר טו) מתאר את המינוי

"ותהום כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי". לתמיהתן של הנשים (המתעלמות מנוכחותה של רות), עונה נעמי בדברים שיש להם אופי פיוטי ממש: "ותאמר אליהן אל

כל גבאי מכיר את הבעיה: איך לסדר מקומות? מי יהיה סמוך לארון הקודש? ולבמה? בפרשת במדבר נקבע סדר המחנות המקיפים את המשכן: "אישׁ עַל דגלוֹ

בתחילת פרשת בחוקותי בויק"ר (לה) דרשות העוסקות בטיב חוקיו של הקב"ה. ראשונה בהם דרשה מאלפת המציבה את מנהיגותו של הקב"ה לעומת מנהיגים בשר ודם: "א"ר

אנו עלולים לגרום צער, עוגמת נפש ואפילו מוות אם לא נושיט יד מסייעת במהירות מדרש ויקרא רבה לפרשת בהר (פרשה לד), מביא דרשות בשבח הצדקה,

האור מאיר בעיקר כלפי חוץ, ומטרתו להעיד על השראת השכינה בישראל "ר' יצחק פתח: "צרופה אמרתך מאד" (תהלים קיט, קמ). כצורף הזה שהוא מכניס את

"לא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם ה' א-לוהיך". חילול השם קשור ישירות לשבועה בשם – מי שנשבע לשקר, מחלל בכך את השם. כך עולה