כל המאמרים במדור עט לדרוש

אחת השאלות המעסיקות אותנו בבניין המשכן היא השאלה מדוע הקב"ה המולך בעולמות כולם, מבקש לו דירה בעולמות התחתונים. חז"ל מתמודדים עם השאלה גם באמצעות משל,

המשך קורות ישראל במדבר גורם לתהות על מידת כוונתם ב"נעשה ונשמע" תגובת ישראל "נעשה ונשמע" מופיעה בתיאור מעמד ברית סיני שבפרשת משפטים. הדברים מתפרשים בפשטות

  הפרשה מתחילה במילים 'וישמע יתרו', ועל כך שואל המדרש: מה שמועה שמע ובא? לפי אחת הדעות – מתן תורה שמע ובא, ואם כן, אין

נדרשת סבלנות כדי להגיע אל המנוחה והנחלה בתחילת פרשת בשלח, מופיעה אפשרות קורצת, שנזנחת מיד: ללכת רק דרך שלושת ימים. במקום זה, בוחר הקב"ה בסיבוב

שעת גאולה היא שעת חיפזון ומהירות לא של בני ישראל, אלא מצידו של הקב"ה קרבן הפסח נאכל 'בחיפזון': "וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם

  פרשת וארא מתארת את מכות מצרים. פעם אחר פעם פרעה מבקש ממשה להפסיק את המכה, ומראה סימנים כאילו ישנה את דרכיו ויאפשר לישראל ללכת

  מעמד הסנה הוא דבר ה' הראשון אל משה – אבי הנביאים ומוריד התורה. ממילא, דרשות חז"ל מתייחסות לפרטי הפרטים של המעמד, כמסמלים את המשך

בני שבט נפתלי הקימו בית ועד לתורה, ושיפרו את דברי התורה שניתנו בסיני ברכות יעקב לשבטים, המלאות בסמלים ודימויים, נדרשות על-ידי חז"ל כרומזות לעניינים שונים.

שמות הבאים מצרימה, נמנים בפרשה. קריאת הפסוקים מעלה שהחשבון בעייתי: "כָּל־הַ֠נֶּפֶשׁ הַבָּאָ֨ה לְיַעֲקֹ֤ב מִצְרַ֙יְמָה֙ יֹצְאֵ֣י יְרֵכ֔וֹ […] שִׁשִּׁ֥ים וָשֵֽׁשׁ: וּבְנֵ֥י יוֹסֵ֛ף אֲשֶׁר־יֻלַּד־ל֥וֹ בְמִצְרַ֖יִם נֶ֣פֶשׁ שְׁנָ֑יִם

  הרעב מגיע, ויעקב שולח את בניו למצרים. אז מתאר אותם הפסוק: "וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים". מיד לאחר מכן חוזר הפסוק לעסוק