
נדרו של יעקב
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה א-להים וגו', אמר ר' ברכיה: בכל מה שתבע יעקב מן הקב"ה השיבו. אמר: אם יהיה א-להים עמדי, השיבו: והנה

וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה א-להים וגו', אמר ר' ברכיה: בכל מה שתבע יעקב מן הקב"ה השיבו. אמר: אם יהיה א-להים עמדי, השיבו: והנה

"'ֹוַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ'. זה יצא וזה נכנס, היאך

"ואברהם זקן" (בראשית כד, א). "זקן זה קנה שני עולמות. שלושה נכתרים בזקנה ובימים, ושלושתן היו ראש לניסיון: אברהם, יהושע ודוד. אברהם ראש לאבות, יהושע

רבי יודן בר' סימון אמר: משל לאחד שהיה בידו שתי קפליות. הוליכן אצל נפח, אמר לו יכול אתה לתקנם לי? אמר לו: לבראתן כבתחלה אני

המדרש בבראשית רבה (וילנא, פרשת לך לך, פרשה לט, סימן יד) מציע קריאה חדשנית בפסוק "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית יב, ה), וטוען כי

המדרש בבראשית רבה (וילנא, פרשת נח, פרשה ל, סימן י) מציע לנו דיוקן כפול של צדיקות, המשתקפת דרך שתי דמויות מקראיות מרכזיות, נח ואברהם, וזאת

ההתבוננות בחג הסוכות מזמינה אותנו לעצור ולחשוב על קשרים נסתרים בין מילים ומושגים, וגם מעבר להם, אל המציאות הטכנולוגית המשתנה ללא הרף. מתוך התבוננות בשורשים

פרשת "וילך" פותחת במילים "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה". דווקא בסוף ימיו, משה רבנו, מנהיג העם, צועד הלאה. צעידתו האחרונה אינה רק סיום פיזי של מסע, אלא תחילתה

האמירה התלמודית "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם" (בבלי, פסחים נד, א) אינה רק רשימה כרונולוגית, אלא צוהר פילוסופי מטלטל אל עולמות של קדם, אל

מה משמעותה של סגולת ישראל בשעה שדם יהודי נשפך כמים? כיצד מתיישבת בחירתנו כ"עם קדוש" עם המציאות הקשה של טבח אכזרי? דווקא בימים אלה, כאשר