כל המאמרים במדור הגיגים

"'במדבר סיני' (במד' ג ד). אמר רבי מאיר: וכי במדבר סיני מתו?! אלא מלמד, שהוא קשה לפני הקדוש ברוך הוא, שמהר סיני נטלו אפופסין שלהן

"'אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ'. הה"ד (איוב לח, כה): 'מי פלג לשטף תעלה'. אמר רבי ברכיה אית אתרין דצווחין לשערא שיטפא. מעשה באדם אחד שהיה

"ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר" (ויקרא ט ב), ולמה לא אמר לו פר אלא עגל? לפי שעל ידי העגל נתפקפקה הכהונה בידך,

"מעשה היה ברבנו הקדוש שהיה עובר בסימונייא… בקשו ממנו זקן אחד חכם מי שילמדם תורה. נתן להם את רבי לוי בר סיסי… אמרו לו: רבי,

"שנו רבותינו: שגגת תלמוד עולה זדון, לפיכך כתיב 'נפש כי תחטא', לפי שהיא מלמעלה… לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא את הנפש, ואומר לה: למה

"אמר ר' יצחק: בשעה שאמר לו הקב"ה 'לך רד', חשכו פניו של משה ונעשה כסומא מן הצרות, ולא היה יודע מאיזה מקום לירד, והיו מלאכי

"לא שאני צריך להם אלא שתאירו לי כשם שהארתי לכם. למה? כדי להעלות אתכם בפני כל האומות שיהיו אומרים ישראל מאירים למי שמאיר לכל. משל

איתא במדרש (שמות רבה, פרשה לה, סימן ו): "דבר אחר: 'וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן' – א"ר אבין משל למלך שהיה לו איקונין נאה. אמר לבן

בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפָרָשָׁה זוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כא, כב): 'כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה'. אִם מֵתָה

"'וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים' (שמות יט, ג). הֲדָא הִיא דִכְתִיב (תהלים סח, יט): 'עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי'. מָהוּ עָלִיתָ? נִתְעַלֵּיתָ, נִתְגַּשַּׁשְׁתָּ עִם הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה.