כל המאמרים במדור פסח

"הא לחמא עניא" אינו היסטוריה. הוא תוכנית ריאליטי. כאן ועכשיו. קטע קדום זה (שידוע לנו למן תקופת הגאונים), אחד המוכרים ביותר במסורת היהודית, פותח את

בפרשת החדש אנו קוראים את דיני פסח מצרים, שהיו שונים מדיני פסח דורות. אולם, כמה מן ההלכות משותפות לשני החגים, בעיקר בנוגע לדיני אכילת המצה.

הנביא מלאכי מסיים את נבואתו בפסוק המתאר את בואו של אליהו הנביא לעתיד לבוא, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. משימתו של אליהו היא איחוי

מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו, ואם אין דעת בבן – אביו מלמדו: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלין

סיפור ההגדה פותח בהכרזה "עבדים היינו… ויוציאנו ה' אלוקינו משם". הניסיון לחוות מחדש את טעמה של העבדות ואת היציאה ממנה, מהווים אתגר לא פשוט לאדם

הרב שלמה הכט במספר הזדמנויות מאז חרבן הבית השני עלתה לדיון האפשרות ההלכתית להקריב קרבנות בזמן הזה, ובפרט האפשרות להקריב קרבן הפסח. ברצוני לסקור חלק

בשלושים הימים, ממוצאי פורים עד ליל הסדר, נכנסים בתים רבים בישראל 'לכוננות ספיגה': לחץ של ניקיונות, קניות ושאר הכנות לחג הפסח. לעיתים, דווקא תקופה זו,

המונח "מסע התעוררות" מתקשר בתודעתנו דרך כלל לימים הנוראים של חודש תשרי. אכן, יהודי מצווה להתעורר בכל יום, בכל עת ובכל שעה, ואם כך בכל

עשרה קבין של חומרות ירדו לעולם, ומכל מועדי השנה, נטל חג הפסח עטרה בראשם. גם יהודים שבמשך שאר ימות השנה מדקדקים יותר בקלה מאשר בחמורה,

ישי אילן, עו"ד "… הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים' (שמות יב א-ב). ומפרש רש"י "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש,