כל המאמרים במדור פסח

דמיינו שאתם מגיעים לבית זר, מניחים את התיקים, ומגלים שהמקרר מלא, יש בריכה בחצר, והלילה הקרוב לא יעלה לכם אגורה אחת. הילדים כבר חוקרים את

מי אמר שעשר המכות נשארו רק בספר שמות? מסתבר שגם הטבע הישראלי יודע לספר את סיפור יציאת מצרים בדרכו הצבעונית: מים אדומים בכנרת, צפרדעים מקרקרים

ליל הסדר הוא ערב קולקטיבי, סיפור לאומי שמבקש לחבר את כל מי שיושב סביב השולחן לחוויה משותפת של יציאה מעבדות לחירות. ובכל זאת, הולכת ומתחדדת

שעתיים לפני ליל הסדר. בתים מדיפים ניחוחות של מרק ושאר תבשילים. משפחות מתיישבות סביב שולחנות עמוסים. ילדים מתרגלים "מה נשתנה". וכולם ממהרים. ובמקביל, בשקט, יש

"זמן חירותנו" – לכאורה היה נכון הרבה יותר שחכמים יבחרו ב"זמן עבדותנו". ההצעה הזו אינה נובעת מעבדות מצרים, שכן מובן מאליו מפני מה אין אנו

צליאק היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את רקמות הגוף עצמו. המחלה נגרמת גם מחשיפה לגלוטן, שהוא חלבון המורכב מגלוטנין וגליאדין. הגלוטן מצוי בעיקר

ההגדה פותחת בשלושה משפטים שלכאורה אינם יוצרים רצף לוגי. המשפט הראשון עוסק במצה – "הא לחמא עניא – זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים".

אירועי השנים האחרונות, ובמיוחד החודשים האחרונים, בהם מצאנו את עצמנו פעם אחר פעם רצים לקול האזעקות למקלטים ולממ"דים, מוקפים בבני המשפחה, ומנסים לשמור על הביטחון

ארבעה שמות לו, לחג הפסח: פסח, מצות, אביב וחרות, וברצוני להציע לו שם נוסף: חג האהבה. כדי להסביר מדוע לו נאה ולו יאה בשם זה

בתלמוד (פסחים קטו, ע"ב) מובא סיפור על האמורא אביי שישב לפני האמורא הגדול, מורו ורבו, רבה בליל הסדר. עיגונו הריאלי (או, אם תרצו, הספרותי) של