קרח לא באמת רצה שוויון – הוא רצה שליטה. הוא עטף את השאיפה הזו במילים יפות. עלינו, כמחנכים, כהורים וכחברה, לזהות מתי ערכים משרתים את
שנים בודדות לאחר סיום הקדנציות של הציונות הדתית הפוליטית במשרד החינוך, בשנת 2000, קם איש העסקים לב לבייב – איש עתיר ממון וזכויות במעשי חסד
לא כל עובדי ההוראה שבתו. עשרות אלפי מורות ומורים לא שבתו מעולם, אינם שובתים כיום ולעולם לא ישבתו. כל אלה משתייכים למגזר החינוך החרדי. שם
מי לא מכיר את המשפט "אם אתה רוצה לדעת עד כמה הבית נקי – תתחיל בשירותים"? על אותו משקל אני אומר להורים ששואלים אותי לגבי
מעת לעת אנו מתעוררים בבקרים לקול תרועת המלעיזים על תלמידי מערכת החינוך, וקובלים על רמת ההישגים ההולכת ומדרדרת של ילדינו. אינני מתכוון בשורות הבאות להגן
מאז הקמת המדינה כיהנו 24 שרים בתפקיד הנכסף – שר החינוך, התרבות והספורט במדינת ישראל. חלק לא מבוטל מהם כיהנו בתפקיד בחוסר רצון בלתי מופגן
נופלים ברשת: מעבר לתחושות הקנאה החדות שהרשתות החברתיות מעוררות בנו, בין היתר, החשיפה לתמונות לא צנועות שהפכו ללגיטימיות מדי במרחב הזה, משפיעות על תפיסת המציאות
הרב צבי קורן, ראש תחום חינוך בנאמני תורה ועבודה במסגרת המשא ומתן להקמת ממשלה נעשים ניסיונות לקבל שליטה במערכת החינוך הדתי במדינת ישראל. ניסיונות אלו
בנצי דל יו"ר המכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון בקרב הציבור שאינו מצוי בהליכות משרדי הממשלה, קיימות שתי אגדות אודות עובדי המדינה. האחת, 'כל פקידי
אחת הביקורות על המכינות המעורבות היא שהרבה מבוגרי ובוגרות החמ"ד שמגיעים לשם, מתרחקים משמירת מצוות, בעוד החבר'ה שהולכים לישיבות, מכינות דתיות ומדרשות "יוצאים דתיים" בשנים
