באמצע התפילה, אחד הנערים סגר את הסידור ושלף את הפלאפון שלו. ביני לביני חשבתי על רמת ההתמכרות המוגזמת של בני הנוער למכשירים הסלולאריים במהלך החופש
בעוד שלושה חודשים בערך, ינשמו לרווחה הורים רבים עם שוב ילדיהם למסגרות החינוך, לאחר שעברו איך שהוא את החופש הגדול. הם יבטיחו לעצמם גם השנה,
רגל פה, רגל שם: עם התרחבות הרצף הדתי (שלא באופן רשמי, הלכתי או ממסדי), רבים שאינם מקפידים קלה כבחמורה רואים עצמם עדיין חלק מהמגזר הדתי.
על סף הישיבה התיכונית: חוסן רגשי מול הלא נודע בפינתנו הקודמות, עסקנו בהכנה שלנו, ההורים, כתומכים ומלווים של הבן בתקופה הקרובה בה הוא נדרש להכריע
האם שיחה על מיניות עם בני נוער דתיים היא רלוונטית, כאשר הם אמורים בכלל לשמור נגיעה? איך מתווכים את הפער שבין האיסורים שלפניי, לימים שלאחר
במאמרים הקודמים הדגשנו את תפקידנו כהורים בצומת של בחירת ישיבה תיכונית. מצד אחד, צריכה להיות לנו אג'נדה משלנו על בסיס הערכים שלנו והיכרותנו את בננו,
על סף הישיבה התיכונית – חלק ב' במאמר הקודם עסקנו בתפקידנו כהורים בבחירת ישיבה תיכונית יחד עם בננו. זה לא בית הספר היסודי ואפילו לא
על סף הישיבה התיכונית: על מה צריך לחשוב לפני שבוחרים לאיזו ישיבה/ אולפנה להירשם, ועד כמה הילד או ההורים הם אלו שיתנו את הטון? בתקופה
החינוך לאמונה ולמידות יישאר לעד הבסיס לתולדות האומה ורציפות הדורות מערכת החינוך נמצאת במרכז ההתעניינות של החברה הישראלית. בשנים האחרונות היא גם זוכה לנתח הגדול
אם אני מבקש תוכן וחיים פנימיים במקומות כאלה ואחרים – שלא תמיד למדו עליהם בישיבה, זה מבהיל אותי? או שאני מסכים ללכת בדרך החתחתים של
