כל המאמרים במדור בעיניים של מוטי

איך קוראים לזה? שני דברים שאירעו בשבוע האחרון בישראל לא יכולים, לענ"ד, לעבור לנו ככה ליד האוזן, כאילו לא נוגעים לנו או בנו. האחד –

מה אברך לה, במה תבורך? מדינת ישראל ביום בו אנו מציינים את הקמתה. מה אברכנו, במה נבורך זה היום? שאל האזרח. כמדי שנה, אני נכנס

ממה נפשך? אחד. ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן (מראשי ה'גדויילים' בציבור החרדי בכלל והליטאי בפרט) השבוע בדברים נחרצים כנגד הגיוס: "נודיע לכולם, למי שרוצה לשמוע ולמי

כפי שהדברים נראים, אפשר כבר להתחיל לשיר: "שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע – בנט בא". לא יודע אם חזרתו של בנט לליבת הזירה הפוליטית

אינני יודע דבר מעבר למה שפורסם, ו(גם) לי אין מושג כיצד תתפתח הפרשייה הזו שקיבלה את השם 'קטארגייט'. החקירות נמשכות, אנשים נוספים יוזמנו להיחקר, חלקן

כולם אהובים, כולם קדושים חשבנו, קיווינו, שלפחות בנושא אחד – החטופים – יהיה קונצנזוס, תהיה אחידות דעים בעם. כך נדמה היה בהתחלה, אך בחלוף שבועות

הממ"דים מוכנים? איזנקוט בוועדת החוץ והביטחון: "בימים האחרונים עודכנו שהכוח הצבאי של חמאס והג׳יהאד האסלאמי שוקם, כך שלחמאס יש מעל ל-25,000 (מחבלים חמושים), ולג׳יהאד האסלאמי

במלחמה כמו במלחמה הדיונים על חוק הגיוס, בעיניים של ה'גדויילים' החרדים, הם לא פחות מ"הכרזת מלחמה נגד עולם הישיבות" (ואני מוסיף: ונגד הבטלנים שאינם לומדים,

עקשן, רד מהעץ ממש-ממש לא הייתי רוצה להיתקע על אי בודד עם יריב לוין, שר המשפטים שלנו. בהתנהלותו הוא מוכיח שפרד ממוצע הוא עקשן קטן

האתגרים שבדרך ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה בימים שלישי ורביעי דיון על חוק הגיוס/חוק ההשתמטות. לפני כן, נועד ראש הממשלה נתניהו עם יו"ר הוועדה