כל המאמרים במדור אקדמיה בראי המציאות

תולדות הגיור בישראל – תקופה רביעית: תקופת הראשונים-סוגיית מניעי המתגייר (סיום) ותקופה חמישית-תקופת האחרונים (פתיחה): לקראת סיום דיוננו בתקופת הראשונים בסוגיית מניעי המתגייר, חשוב לציין

בטורים האחרונים ראינו את שיטת הרמב"ם והריטב"א הקובעים שקבלת המצוות אינה מעכבת בגיור. אולם, כפי שמציין הרב אמסלם, יש ראשונים שזו גם עמדתם, אף שיש

תולדות הגיור בישראל-תקופה רביעית: תקופת הראשונים   העמדה המרכזית בהלכה שקבלת מצוות אינה מעכבת, עולה מהרמב"ם בהלכות איסורי ביאה. הרמב"ם צועד בבסיס בעקבות הגמרא ביבמות,

תולדות הגיור בישראל-תקופה רביעית: תקופת הראשונים (המאות ה-11-15) שתי סוגיות מרכזיות עומדות בבסיס הדיונים בספרות ההלכה בכל הנוגע לקבלת גרים: קבלת מצוות ומניעי הגיור. בפתח

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) הנושא האחרון שבו נעסוק בגישות של חז"ל בסוגיית הגיור, הוא מניעי המתגייר. על פי פינקלשטיין יש זיקה ברורה

מודיעים לגר הבא להתגייר מקצת המצוות, שתהיה לו אפשרות לא להתגייר אם יחליט שזה עול גדול מדי תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) כפי

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך) המקור התלמודי הידוע שבו מוצגים התנאים הנדרשים מהמתגייר על ידי בית הדין מופיע במסכת יבמות, מז, עמוד א':

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): גישות מחקריות בנושא קבלת המצוות ומניעי המתגייר לאור ההלכה בעולמם של חז"ל בנוסף למילה וטבילה בפני בית דין,

תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת חז"ל (המשך): הדרישות ההלכתיות מהמתגיירים כדי להפוך ליהודים א'-גיור, טבילה, בית דין בשלהי הבית השני, כפי שראינו לפני שני טורים,

יש כאן רגש נחיתות של היהודי לעומת הגר שבחר מיוזמתו להיות יהודי, וגם לא אחת הוא דווקא מקפיד יותר במצוות תולדות הגיור בישראל-תקופה שלישית, תקופת