כל המאמרים במדור על סדר היום

"העוז והענווה לחי עולמים" – המילים הנשגבות מתוך "האדרת והאמונה" נאמרו גם בהקפות של שמחת תורה, ובבתי כנסת רבים, לפני האזעקות, הידיעות והגיוסים שהתחוללו בעיצומו

כמה מילים על מידת הביטחון, המעניקה את החיזוק והעידוד במצבים קשים: בשעה שניצבו יונתן ונערו בפני מציאות קשה ביותר במלחמה נגד הפלשתים במכמש – בנחיתות

לא יהיה זה פשוט השנה לעסוק ביכולתם של כל ישראל לשבת בסוכה אחת. ניתן לכאורה להתעלם מאירועי יום הכיפורים בתל אביב, ויש סיבות רבות לעשות

ההיסטוריה אינה מדע מדויק. בעולמנו ההלכתי והאגדתי היא עצמה דבר ה', אלא שאין כיום מי שיתווך אותו   "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור"

ולוואי, ויזכה אותנו ריבונו של עולם, ואנו ניענה בבחירתנו החופשית לכך, לשוב ולעסוק בנושאים העיקריים והחשובים ביותר בעולמנו. מהמסד עד הטפחות. המסד הוא עצם הקיום:

בקשת הסליחה האמיתית מכילה בתוכה הקשבה כנה ואמיתית לכאב של הנפגע בקשת הסליחה מכוונת בראש ובראשונה לנפגע. היא לא נועדה כדי לאפשר למבקש הסליחה לנקות

שימוש במילה ״ברית״ כדי לבטא את עולם אמונתנו הדתית מכונן חיים עמוקים מאוד ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר

  אנחנו קרואים להתמודד עם המעטפת המסוכנת שאליה מתדרדר הדיון הציבורי בישראל חלק עצום מהזהות הציונית-דתית מבוססת על הוספת רמב"ן למצוות העשה של הרמב"ם, מצווה

רבנות, אינה שררה, ואינה הזדמנות לחלוקת תפקידים, כי אם שליחות ומשימה, שיש בה זכות עצומה מחד גיסא, וויתור עצום מאידך גיסא בשעה שארגן יוסף את

המכלול השלם של היחס לאכילתנו הוא חלק בלתי נפרד מהצמחת ייחודם של החיים התורתיים ״כי עם קדוש אתה לה׳ א-לוהיך״ – זהו הנימוק היחיד המופיע