כל המאמרים במדור על סדר היום

מהי חרות? אחת מביטויי החרות הגדולים ביותר היא העובדה שאנו משוחררים מכל תלות במשהו אחר. בראש ובראשונה במשעבד חיצוני, הכופה עלינו לעשות דברים שאין ברצוננו

שנים רבות לא נכנסנו לראש השנה בטלטלה כה עזה של המציאות, ובהטמעה עמוקה כי אכן "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". השנה האחרונה

התורה אינה סלחנית לשפיכות דמים. היא מנהלת מאבק נגדו מתחילתה. כבר בפרשת נוח נאמר ״שופך דם האדם – באדם דמו יישפך, כי בצלם א-לוהים עשה

"אל תפנו אל האובות ואל הידעונים, אל תבקשו לטומאה בהם, אני ד' א-לוהיכם" – התשוקה האנושית לקבל מידע מעולמות עליונים מוכרת מאוד, הן לבני אדם

הלילה המופלא הזה, שבו אנחנו מתקשרים לשורשים העמוקים ביותר של היסודות שלנו. "שלח את עמי ויעבדוני" הייתה הדרישה מפרעה, והיא מחברת אותנו לשני היסודות: החרות

הכניסה לעולם הקורבנות שבתחילת ספר ויקרא מפגישה אותנו עם אחת התנועות העמוקות ביותר של עבודת ד'. בד בבד עם "לטוב לנו כל הימים" ו"דרכיה דרכי

מושגי הטומאה והטהרה שייכים לאותו תחום שרבינו סעדיה גאון זצ"ל הגדיר כמצוות השמעיות. לאמור: אין מקום לחפש בשכל האנושי את ההכרעה מפני מה תופעות ביולוגיות

הסיפור הראשון המופיע בתורה לאחר גירוש אדם הראשון מגן עדן הוא סיפור קונפליקט, שהוכרע בדרך היחידה שהייתה אפשרית באותו זמן להכרעה זו. התורה אינה מפרטת

פורים מאפשר לנו לפגוש את ההיבטים החיוביים שאלכוהול מסוגל לחולל בליבות בני אדם – החוויה המשחררת, המשמחת, המפגישה עם תחומים אחרים בנפש, היפוך הלב ופתיחתו