
האחריות לקיימות העולם – גם של הדתיים
עלינו להיות חלק מהתנועה העולמית ההולכת וגדלה של אחריות לקיימות העולמית מצוות שילוח הקן מהווה את אחד ממקורות היסוד לעיסוק במשקלם של טעמי המצוות. לסוגית

עלינו להיות חלק מהתנועה העולמית ההולכת וגדלה של אחריות לקיימות העולמית מצוות שילוח הקן מהווה את אחד ממקורות היסוד לעיסוק במשקלם של טעמי המצוות. לסוגית

״לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל, אִשֵּׁי ה׳ וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן״ – בעולם שבו השוויון הפך להיות העבודה הזרה החדשה, שכל

התודעה הציבורית שלעתים נשמעת כי "המקום הקדוש ביותר לעם היהודי הוא הכותל המערבי" מחייבת התנערות "לשכנו תדרשו ובאת שמה" – דברים מפורשים ועוצמתיים. כתב על

החופש הגדול הוא אתגר גדול לתפילה במניין, וזכות גדולה למי שעומד בו וזוכה להיות חלק מהציבור המתפלל רבדים שונים ומגוונים יש לתפילה. ביסודה היא דיבור

חלק משמעותי מגאולת ישראל ומהעיסוקים בפרקי הנחמה קשור גם לעובדה שחזרנו להיסטוריה. אמנם, עדיין לא תמו מאבקי הקיום והשרידות של עם ישראל, ובד בבד עם

קריאת ההפטרה מטלטלת את החיים הדתיים, את היכולת לשפוט ולעסוק ביהירות בדרוג של נאמנים יותר לדבר ה׳ ונאמנים פחות, בחלוקת הציונים ובתביעות העצמיות. ישעיהו

בירור מתמיד מחייב דווקא להכיר ביסודות האמת הנמצאים בכל מקום משעה שאדם רואה את הצד השני, את זה שחולק עליו וסובר אחרת מעמדתו, דווקא

על בסיס ה"תמידים כסדרם" צריך לבנות את התוספת, הייחוד, התגובה למאורעות השעה והעולם הרוחני המשתנה קורבנות המוספים, המצויים בפרשתנו, מהווים אתגר לפרשני התורה, ובעיקר

"הראי"ה קוק זצ"ל חיפש את שיתוף הפעולה, את ההסכמות האפשריות, את ההירתמות המשותפת למען כלל ישראל אף שהכיר את המחלוקת" תלמידיו של מי אנו מבקשים

הרצון לתרגם את התורה לשפה הרוחנית, המוסרית וההשכלתית בה אנו מדברים – סוגיית טעמי המצוות – מכונן בתוכנו שני מהלכים מנוגדים. מחד גיסא, המצווה