
על החיים באורו של נס
קיומו של נס מערער את עולמם של הרציונליסטים. מימי אריסטו אנו מוצאים את המאבק בתפישת הניסיות, שכן תופעת הנס מנוגדת לכל מה שמאמינים בו מדעני

קיומו של נס מערער את עולמם של הרציונליסטים. מימי אריסטו אנו מוצאים את המאבק בתפישת הניסיות, שכן תופעת הנס מנוגדת לכל מה שמאמינים בו מדעני

הסתכלו סביבכם. כמה אתה מצליחים לראות את הקשיים שיש לחלק מהקהילה לגשת לכל מה שבית הכנסת מציע: כמה לא שומעים טוב ? כמה מתקשים לראות
האם ביקש יעקב אבינו לשמר את מעגל השנאה, והפיכת המתח בינו לבין עשו למציאות מתמדת? מפסוקי התורה נראה שלא זה מה שהוא ביקש. להפך, נראה
פרשת תולדות מהווה הזדמנות מתמדת לעיסוק בשאלות אמת ושקר – יצחק אבינו טוען על יעקב "בא אחיך במרמה ולקח את ברכתך", והמקרא שאינו יוצא מידי
אין כלי שמממש יותר מכל דבר אחר את העיקרון של ״צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם״ מאשר כלי נשק. הנשק מאפשר לעשות את הנוראות שבעוולות
בדיבור שהתרחש בין אברהם אבינו לריבונו של עולם, על רקע הבשורה על הפיכת סדום, יכול היה הקב"ה לענות לאברהם אבינו אחרת. בשעה שאמר אברהם "השופט
אמור מעט ועשה הרבה – שורשה של אמרה זו מצוי בפרשת השבוע שלנו. אברהם אבינו אומר מעט ("ואקחה פת לחם") ועושה הרבה ("ויקח בן בקר

מי שחשוב לנו באמת להיפגש עימו הוא לא מי שאנחנו חושבים בדיוק כמוהו והוא כמונו. מפגש כזה אינו מוסיף לנו דבר. להפך, הוא מקבע אותנו

רגישותן המיוחדת של התורה והנבואה לגר באה לידי ביטוי במקומות רבים. זהו הנושא שהתורה מצווה עליו יותר מכל נושא אחר – "ואהבתם את הגר, כי

מאכלי האדם כיסוד דתי – אחד היסודות המרתקים ביותר בעולמה של תורה הוא היחס למעשים היומיומיים של האדם. עבודת ה' אינה מתרחשת רק במקדש, במקומות