כל המאמרים במדור על סדר היום

בקשת הסליחה האמיתית מכילה בתוכה הקשבה כנה ואמיתית לכאב של הנפגע בקשת הסליחה מכוונת בראש ובראשונה לנפגע. היא לא נועדה כדי לאפשר למבקש הסליחה לנקות

שימוש במילה ״ברית״ כדי לבטא את עולם אמונתנו הדתית מכונן חיים עמוקים מאוד ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר

  אנחנו קרואים להתמודד עם המעטפת המסוכנת שאליה מתדרדר הדיון הציבורי בישראל חלק עצום מהזהות הציונית-דתית מבוססת על הוספת רמב"ן למצוות העשה של הרמב"ם, מצווה

רבנות, אינה שררה, ואינה הזדמנות לחלוקת תפקידים, כי אם שליחות ומשימה, שיש בה זכות עצומה מחד גיסא, וויתור עצום מאידך גיסא בשעה שארגן יוסף את

המכלול השלם של היחס לאכילתנו הוא חלק בלתי נפרד מהצמחת ייחודם של החיים התורתיים ״כי עם קדוש אתה לה׳ א-לוהיך״ – זהו הנימוק היחיד המופיע

יהיו הדברים האלה תמרור בפני כל מי שפועל בדרך מסוימת בפולמוס הגדול שמציף את החברה הישראלית בעת הזו ״ובאהרן התאנף ה׳ מאוד להשמידו״ – קשה

שיח של נחמה הוא שיח של חסד. הוא דיבור על לב, הוא קריאה. הוא הכרה שמדובר בצלקות עמוקות מתקופה קשה. ההדחקה מפנה את מקומה להזדהות

האם ניתן לומר דברים קשים האחד על השני – בלי לפגוע? כיצד נכון להוכיח את מי שראוי לקבל תוכחה, ובד בבד לא להפר את הכבוד

יש למצוא דרך אופטימלית ולא מקסימלית, שתאפשר להביא לידי ביטוי את מרב ההיענות לצדדים כולם בשם זכויות הפרט של בנות צלפחד התגלה ריבונו של עולם

איזה ביטוי צריך להיות בימי הצום על החורבן לעובדה שריבונו של עולם שינה את פני ההיסטוריה, ושבנו לאדמתנו? "…אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ: דַּבְּרוּ אֱמֶת אִישׁ