כל המאמרים במדור על סדר היום

מתארגנים למלחמה – זו אחת המשמעויות של המפקד שבפרשתנו. את היסוד הזה כתב הרמב״ן בפירושו, והוא מתאים מאוד לפשוטו של מקרא, בעיקר לאור ההדגשה ״כל

שנת השמיטה קרבה ובאה. ההשלכות שלה על רוב הציבור הנאמן למצוות – אינה גדולה, מלבד על החקלאים המועטים הצריכים להיערך בצורה משמעותית ביותר לשנה זו,

יש מחיר כבד להדרה; התוצאה של אי-ההכלה ידועה מראש. כשאדם אינו מוצא את מקומו – אין הוא חש מחויב יותר, והוא הופך מאוהב לאויב. כך

יותר מפעם אחת מזהירה התורה על מידות ומשקולות מתוקנים, וגם בפרשתנו נאמרו פסוקים מפורשים על חובת ההקפדה בתחום זה: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל

האם היינו מצורעים השנה? במידה מסוימת – כן. נפגענו גופנית. אמנם ההשוואה אינה מלאה, ואינה מדויקת. הקורונה היא מחלה ביולוגית. הצרעת – לא. עצם העובדה

"וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" – פסוקים אלה מאתגרים את המעשה האמוני ואת ברית המצוות במשך דורות רבים. לומד התורה מבקש

  האם נזכה בתקופת שיקום? האם נחדש את הברית בינינו? האם נוכל לשוב ולהיות נאמנים לאירוע המכונן שלנו – יציאת מצרים, שבה התבגרנו, והפכנו מבית

׳זמן חורף׳ השנה – בזמן הקורונה – מיצה מתוך בחורי ישיבות ההסדר ואחרות כוחות מיוחדים. ׳מתווה הישיבות׳ היה יכול להיות מנוצל להפקרות בריאותית, לסיכון הציבור,

משרד התרבות החליט לפתוח אתרי תרבות ומורשת רבים ללא תשלום ביום השבת, כדי שבין דרכי הבילוי של אלה שאינם נאמנים לברית עם הקב"ה ביום השבת