כל המאמרים במדור על סדר היום

בפתיחה לליל הסדר אנו מכריזים כי אנו מזמינים את כל הצריך לכך לבוא ו"לפסוח" עמנו, ולהיות יחד אתנו בליל הסדר. הכרזה זו מעלה שאלות רבות,

אחד הפלאים של מגילת אסתר טמון גם בשאלה הקשה מפני מה באה בסופו של דבר הגאולה. אנו למדים על גזירה איומה ונוראה, אולי הקשה ביותר

בשבוע שבו ישבה ועדת השרים לחקיקה על הצעת החוק להגביל את שכר הבכירים אנו קוראים בפרשת השבוע, כחלק אינטרגרלי מפרשת המועדים, את הפסוקים "ובקוצרכם את

איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו, אני ד' – כיבוד אב ואם אינו פריווילגיה שניתנה להורים, כתמורה על החסד שהם עשו עם הילדים. כיבוד

עבודת ד' עלולה להכיל אש זרה – זה החידוש הגדול של פרשת השבוע שלנו. עצם העובדה שמדובר בעבודת הא-לוהים אינה מבטיחה שהיא לא תכלול את

"שווא עבוד א-לוהים" – זו הייתה תחושתם של אנשי בית שני כפי שהיא מתוארת בהפטרת פרשת השבוע, שבת הגדול. לא קשה להבין אותם: הצהרת כורש

מדורות ל"ג בעומר הן הזדמנות נדירה להתקשר למעגלים רבים הקשורים בהם. השורש ההיסטורי של המדורות כלל אינו ברור, אולם הן הפכו בשנים האחרונות למזמנות הזדמנויות

איסור שחוטי חוץ שהוא אחד המוקדים של פרשתנו, מחייב להביא את כל הקורבנות אל פתח אוהל מועד ולא להקריב אותם בחוץ. איסור זה הוא מאתגר

אחד הגורמים המצביעים על אופייה של תקופה בשנה הוא האסוציאציה שתקופה זו מעוררת. ניתן להדגים זאת היטב בימי ספירת העומר – לו יישאל אדם איזו