כל המאמרים במדור שעת מחנך

סיפור ראשון: שנת 2007 ומשה חי ישראלי ז"ל, מורה לנהיגה, רוכב על קטנועו, כאשר לפתע הוא מתנגש במערבל בטון ומופל על הכביש. המכונית הראשונה שהגיעה

"כל מי שסיפרנו לו עליך לא האמין שיש באמת מחנכים כאלו. הילד התחיל לפרוח והחברים שלו התחילו לגלות אותו ואנחנו הפסקנו לבכות" החבר'ה של החטיבה

מה עושים כשיש תלמיד שיותר קשה לו להציג כמו כולם בגלל שהוא כבד בתנועותיו, לוקח לו יותר זמן לתפוס דברים והמוטוריקה שלו לוקה בחסר? מתחילים

"לאחי האלוף יש הורים שהאמינו, הורים שאהבו, בלי גבול וסיבה, וגם כששלחו להם מכתבי שלילה ממוסדות חינוך הם לא הפסיקו לאהוב ולהעריך, להכיל ולהאמין" לא

כל מורה ומחנך מכיר את זמן הגארבג' טיים שלקוח מעולם הספורט ומצביע על הזמן בו המשחק כבר גמור ואיבד כל ערך תחרותי. ככה גם סוף שנה:

הנה תלמיד אחד שרק 'משחק אותה' דתי מקבל מאה עגול בגמרא, והנה צדיק אמיתי שמגרד בקושי את השישים וחמש ולא מבין למה הגמרא לא אוהבת

נערה בת 14 קפצה אל מותה בחולון בגלל חרם. אני כותב שוב למי שלא הבין או לא רוצה להבין: נערה בת 14 קפצה אל מותה

ל"ג בעומר עבר, אבל המסר שלו בדבר 24 אלף תלמידי רבי עקיבא שפסקה מיתתם על ש'לא נהגו כבוד זה בזה' ממשיך להדהד גם במשך השנה,

  הילדים האלו נמנעים מלשתף את ההורים שלהם כי ההורים עסוקים עד מעל לראש. עובדה, הם כל הזמן בודקים את הג'ימייל שלהם ומסתכלים בסמארטפון  

אולי בשבילכם הכיפה והציצית זה עול…אבל בשבילי זו התזכורת התמידית ל'להיות עם חופשי בארצנו!'  אמנם יום השואה עבר, אבל אין סיכוי שאני לא אפרסם כאן