חבר שלי מהישיבה התיכונית שלח לי SMS קצר שהיום הוא יום הפטירה של המורה לספרות שלנו מהישיבה, אמיל. אמיל הזקן והכבוי שהיינו 'הורגים' אותו בכל
בספרו 'רק מה שחשוב' כותב גרג מקויאן על מחקרם של זוכה פרס נובל פרופסור דניאל כהנמן ושותפיו אשר נתנו ספלי קפה למחצית ממשתתפי המחקר
לפני חודש נפטר הרב יששכר וסרלאוף, אביו של השר יצחק וסרלאוף. הרב וסרלאוף עמד במשך שנים ארוכות בראש ישיבת "אהבת חיים" ביישוב כוכב השחר והיה מנהל
בסוף נמאס לו, לתלמיד האומלל. הוא מתיישב מובס. מניח את התיק לידו ורק ממשיך להסתכל שמאלה וימינה. מחכה לנס. לאדמה שתיבלע אותו. שיעלם. שרק לא
כל החיים שלנו מלאים בשטויות של אנשים שיש להם יותר מידי טוב בחיים, עד שחלילה קורה משהו רציני יותר כששמעתי שאנחנו הולכים להתארח בסופ"ש בצימר
"במקום ליזום ולצבור עם הילדים שעות איכות ברחתי לכל מיני עיסוקים, רק שיעזבו אותי בשקט. אז בסוף הם באמת עזבו… כל עוד יש לכם אפשרות
ביום ראשון התפרסמה כתבה בערוץ 12 על חייהם של העובדים הזרים: מעבר להצצה ולזום-אין על אורח החיים של העובדים שאין כמעט ישראלי שלא נתקל בהם
בשבוע שעבר התפרסמה בעיתון 'דה מרקר' כתבה על הרגלי הצריכה של הנוער ועל אופן השימוש שלהם בכרטיסי האשראי, שלהם ושל ההורים. הדבר הזכיר לי סיפור
עבר אדם מבוגר, קשיש, עם חולצה שמרוחות עליה המילים 'דמוקרטיה זה בנפשנו', ולתדהמתי קלטתי ילד שצעק לעברו 'בוזזזזז'! אחד הדברים שנהפכו לתחביב הוא ההסתלבטות והירידה
השבוע חבר שלי סיפר לי שהם יצאו לחופשה: חודשיים לקח לו לארגן את החופשה הזו. הוא עובד כמחנך, אשתו עובדת כרואת חשבון, ורק כדי לתאם
