כל המאמרים במדור סוכות

תו סגול, תו ירוק, תו שמח. דומה שמרוב תווים הבאים וניחתים עלינו לטובה בתקופה זו, ניתן להלחין פרטיטורה שלמה וסימפוניה מופלאה. אכן, ה"תו הירוק" –

בסוכה נהיה עם הראש בעננים, אך עם הלב בעניים כמה מעלות טובות יש לסוכות של זמננו: הן קלות לבניה, נוחות לישיבה ולשינה, וניתן בנקל לקיים

"וישמן ישורון ויבעט" – פסוקים מסוימים זכו להיכנס לשפה העברית כביטוי העומד בפני עצמו. כזה הוא הקשר שבין "וישמן" ובין "ויבעט", ובו משתמשים כאשר מבקשים

במילונים, שתי הגדרות למסך: וילון, פרגוד מצד אחד ו"לוח דיגיטלי להצגה חזותית של נתונים אלקטרוניים", מצד שני. האדם עבר בדורנו מן המשמעות של מסך חוצץ

דרשות רבות נדרשו על משמעותם הסמלית של ארבעת המינים, המתייחסות למעגלי זהות ושייכות שונים של האדם – דרשות לפיהן ארבעת המינים מסמלים בצורתם את אברי

הימים הנוראים תשפ"א היו נוראים ומטלטלים. מנייני החצר והרחוב, הבידוד והסגר, המספרים והנתונים, התפילות והזעקות- כל אלו יצרו מציאות חיים וחגים חדשה, שנהיה כולנו זקוקים

אם סכך נועד למנוע את אור השמש, מדוע יש דרישה הלכתית לראות את הכוכבים דרכו? ואם יש חשיבות לכך, מדוע דילולו פסול? ההלכות הבסיסיות של

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת." (ויקרא כ"ג, מ"ב) מאפייניו של חג הסוכות ומיקומו במעגל השנה (סיום הימים הנוראים, תחילת הסתיו), מהדהדים

בימים שבהם הבידוד היה למצוות היום, וכל איש יושב תחת קפסולתו ותחת קפ-סוכתו, והמתח החברתי בין מחנות שונים עולה לגבהים, ראוי שנשוב וניתן דעתנו ליסודותיו