פעמיים בלבד מופיעה בתורה המילה "להתאפק", ובשתי הפעמים מדובר על יוסף המתוודע אל אחיו בפרשתנו. בהתאפקות של יוסף ניכר תהליך התיקון שהוא עבר. כל גלגולי
חכמינו ז"ל קבעו כי "מצות חנוכה – נר איש וביתו" (שבת כ"א, ב), ולפיכך עלינו להדליק נר חנוכה בבתינו. קביעה זו נראית תמוהה לאור החשיבות
אנו, הנקראים יהודים על שם יהודה, נקראים כמוהו לגלות כנות, אחריות וערבות, ולהפוך כל ירידה ומעידה לתיקון ולעלייה אחרי שיוסף הופרד מאחיו "וְהוּרַד מִצְרָיְמָה", גם
צריך כל אדם לשאול את עצמו: מה השליחות שלי בעולם? מה היה טיבם של המלאכים ששלח יעקב אל עשו בפתיחת פרשתנו? חכמינו נחלקו בשאלה: האם
כמו אברהם סבו, אף יעקב מתחיל את דרכו המיוחדת כבחיר ה' בהליכה מארץ לארץ אחרת. אולם מה גדולים ההבדלים ביניהם: אברהם יצא מחרן כדי להגיע
יש הטוענים שקרוב ל-50% מיוצאי המגזר הציוני דתי הם דתל"שים, ואולם, כפי שהראה אריאל פינקלשטיין בספרו המקיף "החברה הדתית-לאומית בנתונים" בהוצאת "נאמני תורה ועבודה", ההערכה
בקניות החולין שלנו אין הצדקה לכך שנממן בעלי עסקים המנצלים כל שעת כושר לרווחים שאינם גלאט כושר התנהלותו של עפרון בתחילת פרשתנו מול לקוחותיו,
לא די לדבר ולהתפלל. כדי לתקן את החברה חייבים גם לפעול אברהם אבינו שם נפשו בכפו, ונכנס לפני ולפנים בדין ודברים עם בורא עולם כדי
פתאום קם אברהם ומתחיל ללכת, ויחד אתו צועד גם אחיינו לוט, שנוכחותו מודגשת ומורגשת. אברהם מתואר על ידי חז"ל כדמות מאירה, והם אמרו עליו: "יהי
רבים עשויים למעוד כשכל האפשרויות פתוחות בפניהם, וחייהם תלויים במחשבה עצמאית ובמשמעת עצמית מכל ההתחלות המוחמצות של ימי בראשית וימי נח, זו של הצדיק
