כל המאמרים במדור ערך מוסף

אברהם אבינו נחקק במסורת ישראל כמופת מובהק ביותר של איש חסד. זאת בראש ובראשונה לאור הכנסת האורחים המופלאה שפותחת את פרשתנו, וכן בעקבות מדרשים המוסיפים

אחד היה אברהם, ועל דמותו ומעשיו נכתבו ספרים רבים. להלן אסכם חמישה יסודות שהניח, והם רמוזים בשמו בראשי תיבות. א' – אמונה: מקובל לראות את

בעת כל האנושות הגדישה את הסאה בחטאים חמורים, נח היה צדיק תמים מדהים. הוא התבדל מסביבתו, שמר על תומתו ועשה רצון קונו. יותר משנה שהה

הסוכה נקראת "סוכת שלום", ואפילו שלומית בשיר הידוע של נעמי שמר בונה "סוכת שלום". המקור לביטוי זה הוא בתפילת ערבית של שבתות וימים טובים, בהם

אמנם יום הכיפורים הוא יום טוב, ו"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים" (תענית כו, ב), אך עם זאת הוא גם מבחן

תפילותינו בראש השנה לא עוסקות בעצמנו, כביום כיפור, אלא מתמקדות בהמלכת ה' על העולם כולו ובשאיפה "לתקן עולם במלכות ש-די". המלכת ה' היא גם אחד

אחת מ-74 המצוות בפרשה עשויה להיות רלבנטית במיוחד למגויסים למילואים, וזו המצווה לפטור משירות צבאי אנשים שזה מקרוב באו בברית הנישואין. התורה קובעת: "כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙

בעלי התפקידים הבכירים בשירות הציבורי תופסים מקום מרכזי בפרשתנו, וראשי התיבות שלהם משכ"ן: מלך, שופט/שוטר, כהן, נביא. כשהם פועלים באופן אידיאלי, הם עשויים לתרום רבות

המושגים שמיעה וראייה ממלאים תפקידים חשובים בעולם היהדות, כאשר במקרים מסוימים המושג המרכזי הוא שמיעה ובמקרים אחרים ראייה. הפועל "לשמוע" מופיע שוב ושוב במעמד הר