מדוע התעקש יעקב לשכל את ידיו? וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי
בפתח נאום הפרידה שלו מבניו, מבקש יעקב אבינו לחשוף בפניהם טפח מהעתיד להתרחש. חז"ל סברו שטפח זה איננו אלא סוד גאולתם של ישראל. כך מתארת
דבריו האחרונים של יעקב לבניו ומשמעותם ד"ר מוטי גולן דבריו האחרונים של יעקב אבינו לבניו, התופסים כשליש מפסוקי פרשת "ויחי (ל"ב פסוקים) תופסים את תשומת
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בנימין מונק – מנהל מכון ירושלים לחזנות לפני ימים מספר צוין יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" לקדושי השואה. אמירת הקדיש
ברכות היו זה כבר מטבע עובר לסוחר. עשרות ומאות אנשים, בארץ ובעולם, נוהגים דרך קבע להשפיע מברכותיהם לאחרים, לרוב חינם אין כסף, אך לא אחת
פרשת הילדות האתיופיות צריכה להיבחן במבט רחב יותר. מדובר במפגש מורכב של מערכת חינוך שהממד הפרטי בה גדול מידי; ברצון שיש בו סתירה פנימית –
האם יוסף היה חלק משלטון ה'היקסוסים'? אמר להם יוסף: 'לא כך אמרתם – שאחיו של זה מת? אני אקראנו ויבא אצלכם!', והיה קורא: 'יוסף בן
כנודע, ביחס לספר בראשית הורונו חז"ל "מעשה אבות סימן לבנים" (ליתר דיוק: "אמר ר' יהושע דסכנין: סימן נתן לו הקב"ה לאברהם שכל מה שאירע לו
המקרא רצוף ברשימות שמות אינסופיות. רשימות יוחסין, שמות היורדים מצריימה והעולים ממנה; רשימות הפקודים; וסתם רשימות של דברי הימים. העין תרה על פניהן בחופזה, מחפשת
כיצד יש להתנתק מתרבות מצרים ויוון? איתן פנקלשטיין "וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר
