"וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן" חיפוש הגביע, שלבסוף נמצא באמתחת בנימין, הוא חיפוש מבוים, שתוצאותיו ידועות מראש. המחביא והמחפש הוא גם
מושג הנס עומד במרכז ימי החנוכה, ומושג הניסיון מתבלט מפרשות יוסף בתורה. סוג אחד של ניסיון הוא ההתמודדות עם מצב בו מצפים לנס, וזה אינו
דטרמניזם אלוקי אינו מתיישב לכאורה עם זכות ה'בחירה החופשית'. כאשר האדם אינו אלא עוד כלי בארגז הכלים של הא-ל, נדמה כי אז האדם פטור מאחריות
המעיין במסכת הגדולה של חג החנוכה בדברי חז"ל ובספרות היהודית לדורותיה, ילמד שבשונה מהמקובל בימינו, לא החנוכייה והסביבון תופסים בו את המקום העיקרי אלא דווקא
איננו מוצאים תיאורים ארוכים בתורה אודות מאורעותיו של יוסף הצדיק בכלא, שנים עשר שנים בהם 'עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשֽׁוֹ' [תהלים קה יח]
מעניינת ההשוואה בין שני מקרים בהם מחפשים מנהיג חדש שייכנס לתפקידו כמנהיג, ומעניין לראות שבשתי הפעמים הללו נעשה שימוש במילים דומות. הפעם הראשונה היא בפרשה
שני תהליכים מרתקים, מכוננים והפוכים לחלוטין זה מזה מתרחשים בעת האחרונה בעולם. מצד אחד – הפך העולם להיות כפר גלובאלי אחד גדול, שלמתבונן מבחוץ או
מגדל בבל היה מאז ומתמיד מקור לפרשנויות רבות ומגוונות, בפרט בשל תגובת הקב"ה החושש לכאורה מהשלכותיו של המגדל ההולך ונבנה. בולט פירושו של המלבי"ם הנוגע
בדור ה"גאונים", יש גם אינפלציה של "צדיקים". על כתר מלך הצדיקות העולמי עשויים להתחרות בימינו מועמדים אין ספור. לא ל"ו צדיקים, אלא ככוכבי השמים לרוב.
בתיאור הגניאולוגי של צאצאי נח בולטים שני פסוקים 'מוזרים' למדי. על חם נאמר: "וַיִּֽהְיוּ בְנֵי ־ נחַ הַיֹּֽצְאִים מִן הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא
