יוסף מושיב את משפחתו בארץ גושן ומכלכל אותם במהלך שנות הרעב הקשה. במקביל, במצרים מתרחשת רפורמה כלכלית גדולה בעטיה של המצוקה הכלכלית. יוסף נאלץ להלאים
פרשת ויגש היא פרשה דרמטית בתולדות עם ישראל. היא מסמנת את תחילתה של הגלות הראשונה המתרגשת ובאה על עם ישראל. אמנם, תחילתה של גלות זו
גישתו של יהודה אל יוסף לאחר שנתפס הגביע באמתחת בנימין משקפת את גישתו הכללית בחיים, שזיכתה אותו ואת צאצאיו בהנהגה. ניתן לעמוד על גישה
27 פעמים אנו פוגשים בסיפורי יוסף את השורש ש.ל.ח, ולא בכדי. הטיות הפועל הזה מיוחסות לכל גיבורי הפרשה בהתאם לעלילה. גם בשיא הספרותי, רגע ההתגלות,
גנרל אורד וינגייט – קצין בריטי נועז, אמיץ ורב-תחבולות, שזכה לתהילה על פעולתו במערכות שונות בעיקר סביב מלחמת העולם השנייה. בהקשר הארץ-ישראלי אורד וינגייט רכש
הפרשה הקודמת הסתיימה בגזר דין של יוסף השולח את האח הצעיר, בנימין, לרצות עונש 'עבדות', בגין גניבת הגביע. הפרשה שלנו נפתחת בבקשת יהודה לעיון חוזר
יעקב ויוסף נפגשים אחרי עשרות שנות ריחוק. '…וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד' (בראשית מו כט-ל). תיאור הבכי בגוף יחיד מעלה את
כאשר התורה שוזרת באותו הסיפור מילת מפתח, וחוזרת עליה כמה וכמה פעמים, היא מבקשת להפנות את תשומת ליבנו שבסיפור הזה- זו מילת הקוד והיסוד, שבאמצעותה
פרשת עין גנים, שהתחוללה בשנת תרע"א (1911) נודעה כאירוע בו התקיים חילול שבת ההמוני הראשון בתולדות ארץ ישראל המתחדשת. אסיפת פועלים רבת משתתפים שנאבקה בעיקר
מילת הקוד והמפתח, בהטיותיה השונות, בפרשה הקשה והטראגית של מכירת יוסף היא – 'אָחִי'. זה מתחיל בתיאור המצב הבסיסי של המציאות: "יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה
