כל המאמרים במדור בראשית

פרשת ויגש מתחילה כשיוסף אוסר את בנימין ונכון לשחרר את האחים לארצם. יהודה לוקח את האחריות לניהול המשא והמתן הקשה עם יוסף לשחרור בנימין, "ויגש

הדי המלחמה טרם שככו. בכל יום מצטרפים עוד שמות לרשימת החללים במערכה הקשה. המלאך אינו אומר "הרף!", והשאלות כבדות מנשוא. אחד הפסוקים השכיחים בפי ספדנים-דרשנים

בעוד יום השואה עוסק בשואה במבט כללי, ביום הקדיש הכללי נהגו אומרי הקדיש להתמקד ביחיד שלזכרו נאמר הקדיש. להתמקדות ביחיד יש ערך בפני עצמו, ולפעמים

שאלה: לוחמים נדרשים לצאת לפעילות מבצעית כחצי שעה לפני כניסת שבת. הפעילות עתידה להימשך מספר שעות, ובמהלכה לא יוכלו להתפלל במניין או לסעוד סעודת שבת.

בשנת תש"ט החליטה הרבנות הראשית לישראל לציין את יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי". יום זה נועד לאפשר לקרובי הנספים בשואה שיום פטירתם לא נודע, לנהוג במנהגי יום

"וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו" – שלושה יסודות עקרוניים שאנו

בשיאה של הדרמה המשפחתית רבת השנים והמכאובים העוברת על משפחת יעקב ובניו, כאשר יהודה ניגש אל יוסף ולוקח ערבות על אחיו והמשפחה, מתוודע יוסף אל

במפגשי יוסף עם אחיו הוא בוכה שלוש פעמים. בפעם הרביעית הוא כבר נופל על צווארי אביו: "וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו". התבנית

לפני מספר שנים נזדמנתי לאולם הגדול בבית המשפט העליון. שלושה שופטים נשואי פנים, דנו בכובד ראש בעתירה לבג"ץ שעסקה באחד הנושאים ה'פוליטיים' החמים והנפיצים שעמדו