
הַנֶּדֶר
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי
פרשת תולדות מוקדשת לזוג השני בבניין האומה הישראלית ובתא המשפחתי שבונים יצחק ורבקה. בין האירועים שהמקרא מתעכב עליהם בפרשה מגוללת את אירוע 'גניבת הברכות'. האירוע

סיפור תולדות יצחק הוא הקצר ביותר בספר בראשית. נדמה כי כל סיפורו של יצחק לא בא אלא כרקע לסיפור הארוך והמפורט על אודות יעקב ובניו.

מאז שהחלה ההתקפה על ישראל, הבן שלי שאל אותי כמה פעמים: "למה שונאים אותנו? מה עשינו להם שרוצחים לנו תינוקות? בסך הכל לקחנו מהם את

מדי שנה אנו ממתינים לחורף גשום ומצפים לחודש פברואר, שהוא זמן פריחת הכלניות בשדות הנגב המערבי. אחד החניונים היפים בעונה הזו הוא חניון רעים, שמתמלא

מרכיבי הישות היהודית הם שלושה, והם: עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. העם הוא המרכיב האנושי, התורה היא התוכן הרוחני-מוסרי, וארץ ישראל היא פיסת הקרקע

יצחק אבינו – בנו וממשיך דרכו של אבי האומה אברהם אבינו – מגיע לנגב הצחיח ומנסה להפריח את השממה. הוא זורע ונוטע, משקה ומשקיע, ורואה

לא קל לבוא אחרי אברהם אבינו. אברהם היה פורץ דרך ומהפכן גדול, שפתח דף חדש בהיסטוריה האנושית. יצחק עלול להיחשב רק כחוליית ביניים בין האבא

"וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו" (בר'

על ישמעאל אין מה להתפלא, שהרי הוא 'פרא אדם' – פרא במהותו ובטבעו, עם דמות של 'אדם'. הוא אינו אחינו הטבעי, הוא יצא מהגר המצרית.