
עברי ומצרי, יהודי ונוצרי
אֶרֶץ גֹּשֶׁן היא אזור במצרים העתיקה המוזכר בתורה כמקום מושבם של בני ישראל מירידתם למצרים מארץ כנען. מדוע אזור זה הפך למקום מושבם של בני

אֶרֶץ גֹּשֶׁן היא אזור במצרים העתיקה המוזכר בתורה כמקום מושבם של בני ישראל מירידתם למצרים מארץ כנען. מדוע אזור זה הפך למקום מושבם של בני

אפשר לחתוך את המתח באוויר. שנים-עשר האחים עומדים ליד מיטת אביהם הזקן הנוטה למות. כולם נקבצו ובאו לשמוע את ברכתו ונבואתו טרם ייפרד מהם. לא

פרשת 'ויחי' באופן הפוך משמה, מדברת דווקא על מוות. מותם של יעקב ויוסף. יעקב היא הדמות הראשונה במקרא המודעת למותה המתקרב ומתכוננת אליו בשלבי פרידה

חומש בראשית, שהחל באדם החוטא, מסתיים ביוסף המתקן. אדם וחווה הועמדו בפני פיתוי, וכשלו בו, ואילו יוסף נדרש להתמודד עם פיתוי קשה ועמד בו. אדם
יעקב מזמין לפני מותו את בניו לדברי פרֵדה וברכה אישיים. במפגשי פרידה לא נהוג "לסגור חשבונות" אלא דווקא האווירה במפגשים אלו היא פייסנית ומאירת פנים.

'קִיברו אותי בארץ כנען', מבקש יעקב, ומאוחר יותר גם בנו יוסף, בשכבם על ערש דווי. מדוע כה חשוב היה להם וכמותם ליהודים רבים, תושבי חו"ל,
רק אחרי מות יעקב פונים אחיי יוסף אליו: "אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם, כי רעה גמלוך, ועתה שא נא לפשע עבדי אלקי אביך". עתה

יעקב שמרגיש שימיו ספורים ומבקש לברך את בניו טרם לכתו. לכל בן הוא אומר משהו אחר, כי הורה רואה הכי טוב את הילד שלו. הפעם

קרוב ל-17 שנה חי יעקב אבינו במצרים יחד עם בניו. קרבתו אל יוסף בנו ואל נכדיו מנשה ואפרים גדולה, הוא מכירם היטב, והנה, כאשר הוא

הביטוי: "מֵעַז יָצָא מָתוֹק" לקוח מהחידה שסיפר שמשון הגיבור למרעיו: "מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתוֹק". ופתרונה: בגוויית האריה שהרג שמשון השתכנה עדת דבורים ושמשון