
כשיוסף בכה
הפרשה מביאה לסיומה המרגש את הדרמה של יוסף ואחיו. לאורך כל הסיפור הציג יוסף שתי פנים – זועפות וקשוחות אל מול האחים, ורחומות ומתרגשות כשהוא

הפרשה מביאה לסיומה המרגש את הדרמה של יוסף ואחיו. לאורך כל הסיפור הציג יוסף שתי פנים – זועפות וקשוחות אל מול האחים, ורחומות ומתרגשות כשהוא

התורה מתארת את המשבר הכלכלי והקיומי של מצרים לרגל הרעב: "וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען, בשבר אשר הם שוברים וגו'.

החיים המודרניים מלאים בתחושה של התערטלות. הכל בחוץ. הטוויטר, הפייסבוק, ערוצי התקשורת השונים. אנחנו משתפים בחיים האישיים שלנו, חושפים, נחשפים. וויתרנו במודע על האישי והפרטי.

העימות בין יהודה ליוסף מגיע אל שיאו ואל הכרעתו: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני… כי כמוך כפרעה" (בראשית

עם חגיגות סיום הדף היומי העולמי, כדאי לתור אחר רוחו של האדמו"ר של מייסדו, ר' מאיר שפירא, שהיה חסיד צ'ורטקוב. בפרט חסידו של ר' ישראל

בחור אחד התפלל וביקש שאלוקים יעשה לו נס והוא יזכה בלוטו. יצאה בת קול ואמרה לו: "כדאי שקודם תקנה כרטיס". ובכן, זאת לא ממש בדיחה,

תגובה יוצאת דופן הגיב יוסף בהתגלותו לאחיו. לא כעס ולא מרמור, לא נקמה ולא שמחה לאיד, כי אם השלמה ונקיטת עמדה קיומית, אודות שליחותו בעולם:
יוסף מושיב את משפחתו בארץ גושן ומכלכל אותם במהלך שנות הרעב הקשה. במקביל, במצרים מתרחשת רפורמה כלכלית גדולה בעטיה של המצוקה הכלכלית. יוסף נאלץ להלאים
פרשת ויגש היא פרשה דרמטית בתולדות עם ישראל. היא מסמנת את תחילתה של הגלות הראשונה המתרגשת ובאה על עם ישראל. אמנם, תחילתה של גלות זו

גישתו של יהודה אל יוסף לאחר שנתפס הגביע באמתחת בנימין משקפת את גישתו הכללית בחיים, שזיכתה אותו ואת צאצאיו בהנהגה. ניתן לעמוד על גישה