כל המאמרים במדור בראשית

נוח בנה תיבה ולנו נמצאת סיבה לדון במילה זו על שלל משמעויותיה ולמצוא בה תובנות מעניינות. "תיבה" על פי מילון אבן שושן, היא: 1. מבנה

עם היציאה מן התיבה מצהיר אלוקים "כי לא יהיה עוד מבול לשחת הארץ" (שם פס' י"א). את הברית החד-צדדית שהא-ל מקים, הוא מסמיך על "אות

העולם הבראשיתי שלפני המבול היה שונה מהעולם שלאחר המבול במובן הגיאומורפולוגי (מבנה כדור הארץ), האקלימי, והיחסים שבין האדם, החי והצומח. הפסוק המרכזי אשר יכול להצביע

תיבת נח הפכה למשל מפני שלפעמים אי אפשר להיות חלק מהסביבה, חייבים להסתגר. הכניסה לתיבה היא סוג של חזרה אל הרחם, נולדים מחדש. בראשית העולם

בפרשת נח הותר לראשונה לנח ובניו לאכול מזון מן החי. שם אנו מוצאים לראשונה גם את העיסוק בהלכות כשרות המזון: "אמר רב יהודה אמר רב:

פרשת ה'בראשית' נוגעת ביסודות הקיומיים והרוחניים של העולם בכלל ושל עולמנו היהודי בפרט. בדברים שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. איסור האכילה מעץ הדעת העמיד

בפרשה מופיעה מצוות פריה ורביה. "ויברך אתם אלקים ויאמר להם אלקים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה…" [בראשית א' כ"ח]. טעות נפוצה רואה פסוק זה

התורה משתמשת בהאנשה כשהיא באה לתאר את מעשי האלוקים בעולם. חז"ל: "דברה תורה בלשון בני אדם". נשאל, האם אין כאן זילות למימד האלוקי הבלתי מוגבל

מתחילים מבראשית. פרשת בריאת האדם ויצירת האיש והאיש מהווה בסיס לבחינת מערך היחסים שבין שני המינים, סוגיה המטלטלת פעם אחר פעם את העולם הרוחני וההלכתי.