ישראלים רבים מאמינים כי הדרך להימנע מטבח נוסף ולנצח במלחמה, עוברת דרך היפרדות מהקונספציה הישנה. על מדינת ישראל להיפרד מהתפיסה של דמוקרטיה ליברלית-פרוגרסיבית ולבנות את
הציווי למחות את זכר עמלק מבטיח שזכר עמלק לעולם לא יימחה, שהרי בכל שנה ויותר מכל עם אחר, הוא מוזכר. פרדוקס זה נמצא במהות מצוות
חג הפורים שנחגג השנה בצילן של המלחמה ושל השנה מרובת המחלוקות שקדמה לה, מקבל תובנות נוספות. בתוך האירועים הדרמטיים הרודפים זה את זה במגילת אסתר,
שאלה: האם חיילים שעסוקים בפעילות מבצעית שמתחילה עוד לפני עלות השחר ומסתיימת בשבת אחר הצהריים יוכלו לקרוא את פרשת "זכור" בזמן אחר במהלך השבת? תשובה:
אנטישמיות ושנאת ישראל היא תופעה ייחודית. אין לה אח ורע ביחס בין העמים. היא אינה דומה לתופעת "שנאת האחר" והזר. זוהי משטמה מהותית נגד העם
פרשת בחוקתי, החותמת את הספר השלישי מבין חמשת חומשי התורה, מוכרת בין היתר בזכות עניין 'הברכות והקללות' המפורטות בה. בפשטות, עניינן של הברכות והקללות בא
המסר העולה מהתורה, שגם אם יש שיקולים כלכליים של תחרות ורווחיות, יש לשקול גם שיקול מוסרי של תמיכה במי שקרוב לנו אחת לכמה שנים, ובעיקר
עם ישראל התאחד בשעה קשה זו מאחורי הממשלה וקרא לה לפעול בנחישות נגד האויבים שמסביב "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַה' שָׂדְךָ לֹא
במהלך הדורות ראו שכאשר אדם מלווה הרי שהוא רוצה להיות בטוח שכספו ישוב אליו חזרה, וגם שיהיה לו סיכוי להרוויח בפרשת השבוע כותבת התורה על
אמון בין אנשים הוא תנאי בסיסי לקיומה של חברה החשש הזה ש'דופקים אותנו'… ש'מקמבנים' אותנו, שעובדים עלינו וכו', פוגש אותנו לאורך כל היום- בקניה או
