כל המאמרים במדור ויקרא

השבת נקרא את פרשת 'ויקרא' העוסקת כולה בקורבנות: "…אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן, לד' מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ, אֶת קָרְבַּנְכֶם" (ויקרא, א',

מדוע עוונו של השותף בשתיקתו לפשע חמור כל-כך? "ונפש כי־תחטא ושמעה קול אלה, והוא עד או ראה או ידע, אם־לא יגיד ונשא עונו" (ויקרא ה:

מה צריכה להיות המדיניות כלפי הפליטים? והאם להעדיף פליטים יהודים על-פני מי שאינם יהודים? ימים של מלחמה בעולם, הם גם ימים של שיבוש סדרי עולם

קרבן חטאת הוא תזכורת עבורנו שהרע שאנחנו עושים טעון כפרה גם אם לא רצינו בו אחד מהקורבנות שמפורטים בפרשתנו הוא קרבן החטאת, שמובא על עבירות

עלינו לזכור, שבניגוד לעמלקים צאצאי עשו, שחיו על חרבם, שאיפתנו המתמדת היא לחיים של שלום טובה וברכה מצוות מחיית עמלק תובעת השמדת עם ללא רחמים,

גם להקמת מפעלים של כלל הציבור אין להשתמש בכספים שאינם כשרים במסכת ב"ק (ס' ב') מובא שאסור להציל עצמו אפילו מסכנת נפשות בממון חבירו. על

"כָּל-הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה' לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ כִּי כָל-שְׂאֹר וְכָל-דְּבַשׁ לֹא-תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה'" (ויקרא ב, יא). המנחות במקדש מבוססות על יבול הארץ, הנזכרים ברשימת

"וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן" (ל"ה) המחזה שבו עומד משה מבחוץ מעורר תהייה ומעט

עולם שאין בו אמון בין אדם לאדם הוא עולם רע. אנושות שאין בה פתיחת ידיים והתמסרות-ככה סתם, כעמדה- גוזרת על עצמה כיליון. מטופל לא יוכל