כל המאמרים במדור ויקרא

בפרשת בהר, אנו מצווים על שופרה של שנת היובל. "שופר תרועה", שאותו מעבירים בכל הארץ ודווקא ביום הכיפורים. אין אלה התקיעות של ראש השנה הנשמעות

מדוע נבחרה הפטרת 'עוזי ומעוזי' להפטרת פרשת בחוקותיי? הרב יעקובסון מסביר כי יש קו משותף לנאום התוכחה שבפרשה, ולדברי הנביא ירמיהו בהפטרה. בשני המקומות, הפתיחה

בשעה שתושבי הצפון מתעוררים לקול אזעקות ורעמי נפילות, ומשפחות הלוחמים מחסירות פעימה עם כל מבזק חדשות, נדמה כי במרכז המדינה ובאולפני התקשורת מתקיימת מציאות מקבילה.

המילים 'אהבה' ו'כבוד' נקשרות לדמותו של רבי עקיבא, ולתקופת האבלות בימי ספירת העומר, שהסתיימה בימים אלו. על מילות הפסוק 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' מביא המדרש את

שאלה: חיילים שבו מפעילות מבצעית סמוך לצאת הכוכבים, והם צמאים מאוד. חדר האוכל עדיין סגור, וייפתח לסעודת ליל שבת רק בעוד כשעה. האם הם רשאים

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵרָה – אִם רָצָה לְקַיְּמָהּ הֲרֵי הוּא מְקַיְּמָהּ, וְאִם לָאו סוֹף שֶׁמְּקַיְּמָהּ עַל יְדֵי אֲחֵרִים. אֲבֲל

בשנת השמיטה, מוטלת חובה על עם ישראל לחדול ממלאכת עיבוד הארץ. הכתוב אומר (ויקרא כה, א-ד) "כי תבואו אל הארץ, אשר אני נותן לכם, ושבתה

צירה המרכזי של פרשת בהר כולל שתי הכרזות מהדהדות, הבאות בזו אחר זו: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי"

פרשות בהר-בחוקותיי פותחות בקריאה מפתיעה: לעצור. לשמוט. להרפות. לא הכל בידינו, לא הכל שלנו, ולא הכל מותר תמיד. קריאה זו לגבול אינה רק חקלאית או

אחרי פרשת אמור, המדברת על סטנדרט הנהגה ואמון, מגיעה פרשת בהר ולוקחת את עקרונות אלה אל המרחב הרגיש והמורכב של הכלכלה עצמה ומתמקדת בשאלה איך