"וְכִי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל-עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת-פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל-פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" (ויקרא יט, כג-כד).
המילים 'קְדשִׁים תִּהְיוּ' מופיעות בתורה כציווי לעם ישראל. אילו התורה הייתה מסתפקת בשתי המילים הללו ומשאירה לנו את הדרך בה נפרש וניישם את הציווי הזה-
הרב ד"ר יוסף פריאל "וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֔ה אַחֲרֵ֣י מ֔וֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֑ן בְּקָרְבָתָ֥ם לִפְנֵי ה' וַיָּמֻֽתוּ" – מיותר לכאורה! כבר קראנו את סיפור מותם בפרק
עצמאות. יש ב"ה המון על מה להודות לקב"ה שהביאנו עד הלום, ולכל אותם שחלמו, התפללו, בנו, יצרו, פיתחו, קידמו, עמלו. יש להודות ולהלל על כל
"האומר לשון הרע הורג שלושה: המספרו והמקבלו והנאמר עליו" (ספר שמירת הלשון). מוציא שם רע: "אנשים נזהרים מאד במה שהם מכניסים לפיהם, ולא נזהרים כל
"וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" רש"י: ונתתי
פרשת תזריע נושאת עמה את ענייני נגע הצרעת. הצרעת המקראית אינה תוצר של זיהום או תולדה של מצב רפואי. הצרעת הינה נגע רוחני שבא לו
לאורך פרשיות ספר ויקרא, חז"ל רגישים מאוד למילות הפניה ולכינויים השונים לאדם. ניתן למצוא דרשות על 'נפש כי תקריב' הדנות במילה נפש, או דרשות על
האם היינו מצורעים השנה? במידה מסוימת – כן. נפגענו גופנית. אמנם ההשוואה אינה מלאה, ואינה מדויקת. הקורונה היא מחלה ביולוגית. הצרעת – לא. עצם העובדה
כיצד הייתם פועלים אם היו הייתם יודעים שבמעשה קטן, (גם אם כרוך במאמץ), אתם יכולים להשלים דבר גדול? חיוני?! ש'הגרוש' שלכם ישלים ל'לירה'?! מכירים אנשים
