כל המאמרים במדור ויקרא

ד"ר חזות גבריאל, במאמרו מעורר המחשבה "הולכים והולכים" (שפורסם אשתקד), מציע פרשנות מעמיקה לפועל "הליכה" כפי שהוא מופיע בהקשרים הלכתיים שונים. הוא חורג מההבנה הפשטנית

שבתי לקריית שמונה אחרי שנה וחצי מאז שנסגרו עליה שערי החיים. שנה וחצי מאז שהעיר הזו הפכה לכותרת בחדשות לנתיב טילים, ל"פינוי מרצון". לא ידעתי

  בשנים האחרונות נרשמה בישראל עלייה חדה בתחלואה בחצבת. הבעיה היא שלמרות חומרת המחלה ולמרות יעילות החיסון, קיימות אוכלוסיות שאינן מתחסנות, ובגללן יש מדי פעם התפרצויות

ראוי גדעון מאין כמותו שמבצע "מרכבות גדעון" ייקרא על שמו. במלחמת גדעון התקיימה במלואה הבטחת הברכות של פרשתנו 'בחוקותי': "וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם

פרשת 'בחוקותי', החותמת את ספר 'ויקרא', פותחת בפסוקים מעוררי תקווה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם. וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה

בתזמון מעניין עם מבצע "מרכבות גדעון", הגענו לפרק ו' ב'שופטים', המתחיל לתאר את קורותיו של גדעון. בתקופה זו ישראל נשלטת ביד מדין, עד כדי כך

מי שמצוי בתוך עולם ההלכה והפסיקות ההלכתיות, יודע שדווקא אצל פוסקי ההלכה החרדים ניתן למצוא את הקולות הגדולות ואת ההיתרים המפליגים ביותר בהלכה, יותר מאשר

הממשלה דוהרת לעבר מהפכה שקטה מעבר לקו הירוק, כזו שצפויה לשנות את פני בקעת הירדן. תחת הנהגתם של בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק וישראל כ"ץ, מתגבשת

בקהילת ביתא ישראל באתיופיה הקסים, המנהיגים הרוחניים, לא אמרו "נעלה לירושלים", אלא דווקא: "נֵרֵד לירושלים". גם הבקשה הידועה של יהודים בגלות "לשנה הבאה בירושלים" לא

"וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל טז, ו). פסוק זה, הנאמר בהגדה של פסח ובטקס ברית המילה,