כל המאמרים במדור ויקרא

בשבוע שבו ישבה ועדת השרים לחקיקה על הצעת החוק להגביל את שכר הבכירים אנו קוראים בפרשת השבוע, כחלק אינטרגרלי מפרשת המועדים, את הפסוקים "ובקוצרכם את

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם. הפרשה פותחת בתביעה מיוחדת הדורשת

"ישראל, עם קדושים, קומו לעבודת הבורא, יידעלאך, טייערע כושר יידעלאך, שטייט אוף, לעבודת הבורא" (יהודים, יהודים יקרים וכשרים, קומו לעבודת הבורא). עם ניגון מתקתק זה,

הרב צבי קורן מנהל ישיבת אמי"ת נחשון, מטה-יהודה ורב קהילת כינור-דוד ברעננה פרשת השבוע מסתיימת באיסורי ע"ז ועריות ובעונשיהם, ובפסוקי הסיום מזהירה התורה פעמיים על

איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו, אני ד' – כיבוד אב ואם אינו פריווילגיה שניתנה להורים, כתמורה על החסד שהם עשו עם הילדים. כיבוד

חלקה האחרון של פרשת שמיני עוסקת במזונותיו של האדם והיא מהווה בנין-אב לחטיבה הגדולה של דיני כשרות ומאכלות אסורים. בסמוך לסוף פרשתנו ובהתחלת פרשת מצורע

בפרשת שמיני מפורטים סימני בעלי החיים, שעל פיהם נקבעו כללי המותר והאסור באכילה מן הבהמות, הדגים, העופות והחרקים: "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר

במדרש נקשרת מצוות העומר בזכותם של בני ישראל לירש את הארץ: "…ומאיזה זכות זכו ישראל לירש הארץ – הוי אומר בזכות מצות העומר" (ויקרא רבה

ימי ספירת העומר מקושרים אצל רבים לאבלות. ברשימות הבאות ננסה לעמוד על טיבה של אבלות זו, ולבחון אותה מבחינה רעיונית והלכתית גם יחד. מקורה של