כל המאמרים במדור ויקרא

הרב משה פינצ'וק, ראש תכנית בית המדרש, המכללה האקדמית נתניה המכללה האקדמית נתניה מקיימת בית מדרש עבור סטודנטים המבקשים להמשיך בלימודיהם התורניים לצד לימודיהם לקראת

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ: אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלקֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ: אֶת כַּסְפְּךָ לֹא

ההפטרה אותה נקרא השבת היא מספר ירמיהו פרק לב'. הזמן, עת המצור הבבלי על ירושלים (כשנה לפני חורבנה), הנביא מתבשר ע"י ה' כי חנמאל דודו

אחד המנהגים המיוחדים שבמנהגי החופה שבעם ישראל הוא הקראת הכתובה מתחת לחופה. הקראה זו אינה חובה הלכתית, ואינה חלק מהחופה. ביסודו היא נקבעה כדי להבחין

דרך כלל אנו משתמשים במונח אונאה בהקשרים ממוניים. וכך גם לומדים אנו מתוך לשון הפסוק: 'וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ

אחת השאלות הקלאסיות בעולם פרשנות התורה היא שאלתו של רש"י על הפסוק בפרשת בחוקותי (ויקרא כו, ז-ח): "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב. וְרָדְפוּ מִכֶּם

השבת אנו קוראים את התוכחה הכתובה בפרשת "בחוקותי". ניתן לראות במסגרת האסונות של התוכחה מעין הסלמה (פרק כו') "(יד) וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ