כל המאמרים במדור ויקרא

בפרשת שמיני נמנו המאכלות האסורות ונאמר (ויקרא י"א, א'-ב') "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמור אליהם, דברו אל בני ישראל לאמור, זאת החיה אשר

פרשת צו ממשיכה את העיסוק בקרבנות, ומפרטת את דיני הקרבנות השונים המובאים במשכן. לצד ההוראות המדויקות לכהנים, הפרשה מציבה עקרונות יסוד של עבודת ה' ושל

מאמר זה נכתב באדמת פולין בסיום סיור בן שבוע ימים במחנות ההשמדה, במחנות עבודה, ובשאר מקומות שנטבחו בהם יהודים זקנים עם נערים. נחשפנו לרוע ולרשעות

בשבוע שעבר סיימנו את ספר יהושע והגענו לספר שופטים. הספר מתאר תקופה שונה מהותית בתולדות עם ישראל. בחג הפסח הבעל"ט נספר על משפחה שהפכה לעם

יציאת מצרים הייתה אירוע היסטורי אמוני מכונן ורב-משמעות. הייתה זו שעתו הגדולה של עם ישראל, בפתחו של עידן חדש בתולדותיו – עידן של חירות ועלייתו

במאמר "שישה מיליארד בעלי חיים" משנת תשפ"ד, התמודד ד"ר חזות גבריאל עם פרדוקס מרתק: מדוע שחיטת מיליארדי בעלי חיים למאכל מקובלת יחסית, בעוד הקרבת מספר

בקהילת יהודי אתיופיה, שלושה ימים לפני פסח נהגו לאכול רק חומוס קלוי, "כדי שלא ניכנס לפסח עם דברי חמץ במעיים", כפי שאמר הקייס ברהן יהייס.

הפסוק "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹקיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה" הוא הסיבה לכך שאנו מעברים את השנה, ומוסיפים

מאמר זה מהווה ניסיון לנתח באופן ביקורתי מאמר שנכתב בשנת תשפ"ד(2024)  המתמקד בפסוק הפותח את ספר ויקרא: "וַיִּקְרֶא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר".

מספרים על אחד מהאינטלקטואלים של ירושלים, שהיה הולך מדי שנה לקריאת מגילה בפורים, יושב בספסלים האחוריים של בית הכנסת, וכשהיו מגיעים לפרקים האחרונים באסתר, שם