כל המאמרים במדור במדבר

בתורה אנחנו נחשפים למושג "טומאה", הפוגעת בגופו של אדם, בין אם היא נראית לעין ובין אם היא נסתרת. הטומאות הנראות לעין הן טומאות הנוגעות לנגעי

בפרשה מתוארים גבולותיה של ארץ ישראל. מאז גלינו מעל אדמתנו ונתרחקנו ממנה, איבדנו את הקשר לארץ ישראל ולנופיה וכך גם לגבולותיה. למרות שהמקרא מדייק במסירת

פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, קינא את קנאת ד' והרג את זמרי בן סלוא "נשיא בית אב לשמעוני" שנאף עם המדיינית כזבי בת צור,

פרשת בלק ובלעם והחטא עם בנות מואב מלווים אותנו גם בפרשיות פנחס ומטות. בקריאת התורה מידי שנה אנחנו משמרים את הזיכרון הקולקטיבי שלנו ביחס למזימה

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. חילופי הנהגה הם תמיד מאורע מכונן. כך, במיוחד, בעולם העתיק, עולמם של מלכים, כאשר בניגוד למקובל, ההנהגה לא עברה

קנאת פנחס בפרשתנו פותחת את הדיון השנתי ההכרחי בנושא הקנאה לשם יתברך. נימוק שכל הכיתות בימי בית שני נאחזו בו כדי להצדיק את עמדתן… והסוף

מה גרם לנביאים לקבוע את צום י"ז בתמוז? האבל בתשעה באב מובן שכן הוא על החורבן עצמו. גם את צום עשרה בטבת קל להבין, יום

על אף שחייו של יוסף היו בסכנה פעמים רבות, זכה יוסף בהמשך חייו לעדנה ואריכות ימים. הכתוב מעיד, שזכה לראות בני שלשים מבניו ובתוכם את

בנות צלפחד מלמדות אותנו שיעור באסרטיביות: "וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד… תְּנָה-לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במדבר, כ"ז, א'). אסרטיביות היא סגנון תקשורת המוגדר במילון כ"יכולת לבטא

במציאות שלנו קיימים שני סוגים שונים של אנשים. אלו שאוהבים לחלום, שמדמיינים מה היה יכול לקרות ומה אולי יקרה, שאוהבים פנטזיות גם אם אין להן