כל המאמרים במדור במדבר

ד"ר אמנון אלדר מנכ"ל רשת אמי"ת ספר במדבר שאנו מתחילים לקרוא בו השבת, הינו המשך למאורעות המתוארים בסוף ספר שמות. ספר ויקרא המפריד בין שני

רש"י, בפירושו לתורה, פותח כל חומש בהזכרת חיבתן של ישראל. יש בכך קודם כל אמירה רבת משמעות כלפי התורה וכלפי ישראל: התורה פותחת שוב ושוב

בפרשתנו אנו מוצאים את משה רבינו ממלא את מצוות ה' לצאת למלחמת הנקם במדין. בציווי על מלחמה זו תובע הקב"ה (במדבר לא,ג): "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל

יותר ויותר עיניים נפקחות לראות ולהבין שאכן אנו במלחמה. המלחמה איננה צריכה להיות דווקא בין שני צבאות, או בין שני עמים – מלחמה היא מצב

"ונס שמה הרוצח מכה נפש בשגגה" (במדבר ל"ה, יא) – ולא בזדון. ואם יהרֹג בזדון, ויאמר 'בשגגה הרגתי' ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקב"ה: אפילו

נביאי ישראל וחכמיהם העלו פעמים רבות את סוגיית "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". קושי עז הם חשו באותן מציאויות בהן נראה כי אין הקב"ה