לאחרונה נשמעו במחננו קולות של התבדלות מהחלקים הרעים שבאומה. הקולות הללו אינם חדשים. כבר רבותינו הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה בזמנם התייחסו לטיעון הזה – הראי"ה בספרו "אורות"
בימי שפוט השופטים ניצב עם ישראל בפני משבר כפול והדבר בא לידי ביטוי בכפל המילים: "ויהי" שפותחות את מגילת רות: "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי
מבין הפסוקים הרבים והדרמטיים במגילת רות, מושכות את ליבי דווקא שלוש המילים – 'לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?'. בועז, הגביר החשוב הגדול, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, מגיע
אחת לכמה שנים טוב להתבונן על העבר ולחזור על אחד מהאתגרים הלא גדולים אך המשמעותיים ביותר כלפי העתיד. תיקוני ליל שבועות נערכים ב״ה בכל מקום.
שנים-עשר נשיאי שבטים- 'כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה' שולח משה רבנו לתור ולרגל את הארץ, לפני שבני ישראל ייכנסו אליה. לא ילדים קטנים. לא
"חיי שחורים נחשבים" (Black Lives Matter), ולא רק הם. גם חיי לבנים, וחיי עולי אתיופיה ומדינות חבר העמים, וחיי נער ערבי אוטיסט וחייהם של תושבי
אחינו היקרים, הסתובבנו בארץ לאורכה ולרוחבה ואנו יכולים לומר כי יהיה זה צעד לא חכם לעזוב את המדבר ולהיכנס לארץ ישראל הקדושה. אין אנו אומה
האנשים שהלכו לתור את הארץ היו "רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל", חכמים ומנהיגים, אך למרות זאת הם כשלו והכשילו. בספר הזוהר (ח"ג קנח ע"א) נאמר שהם חששו שכאשר
דמיינו לעצמכם את האיש הכי מושלם, צדיק וחכם שאתם מכירים. הרב קוק, הרבי מלובביץ', ר' שלמה זלמן אויערבך, לא חשוב מי. איש חסד עצום, מלא
הנציגים שנשלחו למשימת הריגול היו ראשי העם, משכמם ומעלה, ורק ימים אחדים קודם לחטא, היו שותפים להקמת המשכן ולהתגלות פני שכינה. ומכאן זועקת השאלה כיצד
