כל המאמרים במדור במדבר

חטאם של המרגלים חמור בכל קנה מידה – הן ככפירה בכוחו של הקב"ה להוריש מפנינו את כל עמי כנען, הן בכפיות טובה שבאה לידי ביטוי

(כו) וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה: (כז) וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד

הפרשיה הראשונה בפרשת בהעלותך, העוסקת במעשה המנורה ובהעלאת נרותיה, נראית לכאורה מיותרת לחלוטין: מעשה המנורה מפורט כבר בפרשת תרומה, ואין כאן שום חידוש על הנאמר

אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו "וישמע ראובן ויצילהו

ללאחרונה התעורר פולמוס נרחב באשר לשאלה האם גאולתנו היא עובדה קבועה וקיימת, ואין היא תלויה במעשינו הבחיריים. דיון זה בנוי על המתח המובנה בין אמונתנו

הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, כתב ביומניו (קול צופיך עמ' קלג): "היום הגדול כ"ח באייר, יום בואו של מרן

מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא – מדברי מורנו הרב עמיטל הי"ו למדנו כי בפסוק זה מצוי המתח הגדול בין הקולקטיביות לבין האינדיווידואליזם. חלקו הראשון