חבר שלי, אב לחמישה, שיתף אותי: כשהוא חוזר בצהריים לרחובות השקטים של הבית שלו ורואה את המתבגרים שלו זרוקים בסלון במצבי צבירה משתנים של תשישות,
"סבא, מי הנכד הכי אהוב עליך?" לרגע אחד השתרר שקט. כולם המתינו לתשובה. הרי זו שאלה שאין עליה תשובה טובה. אם אנקוב בשם של אחד
"'ויצבאו על מדין וגו', ואת מלכי מדין וגו', ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב.' ומה בקש שם? אלא שהלך ליטול שכר עשרים וארבע אלף שהפילו
הזיקה בין אירועים קודמים לאירועים נוכחיים, היא גורם עיקרי בהתייחסותנו למציאות. לעיתים, אנו טוענים שאירוע מסוים קורה כפועל יוצא כמעט הכרחי לאירוע קודם. הדבר חל
פונדמנטליזם קיים בכל הדתות. והאמת שלא רק בדתות, אלא בכל התנועות האידיאולוגיות בעולם. ומהו פונדמנטליזם? היצמדות מוחלטת לאמירה או לטיעון, בלי לתווך אותם אל המציאות
פרשת פנחס הסתיימה ברגע מכונן של מנהיגות. משה, היודע שלא יכניס את בני ישראל לארץ, אינו מבקש דבר לעצמו. בקשתו היחידה היא להבטיח את המשכיות
בתולדות מדינת ישראל היו שני גלים של דיונים בדבר המשך שמירה הלכתית לצומות החורבן. הגל הראשון היה עם הקמת המדינה, והגל השני התפרץ אחרי מלחמת
אחד מתוך 42 מקומות החניה של בני ישראל במהלך מסעם בן הארבעים שנה במדבר, היה מקום שנקרא חֲרָדָה. יתכן ואכן היה מקום שזה היה שמו,
רבי ישעיהו הורוויץ בחיבורו "שני לוחות הברית" (מסכת תענית, תורה אור, ר"ג ע"א), פותח את דרשתו לימי "בין המצרים", במילים הבאות, "ועוד תתבונן ותראה ענין
מה עניין שפיכות דמים לירושת הארץ? פרשת "מסעי" עוסקת כולה בירושת הארץ והנחלתה, ובתוך כך משתלבים דיני הרוצח בשגגה והרוצח במזיד. החיבור בין ענייני ירושה
