
הסוד שבשמות
על המפקד השני שבפרשת במדבר כותב הרמב"ן – "אבל ידיעת המספר לא ידעתי למה ציווה שידעו אותו"! הרמב"ן הכיר מן הסתם את הנימוקים ברש"י ובחז"ל

על המפקד השני שבפרשת במדבר כותב הרמב"ן – "אבל ידיעת המספר לא ידעתי למה ציווה שידעו אותו"! הרמב"ן הכיר מן הסתם את הנימוקים ברש"י ובחז"ל

פרשתנו פותחת את ספר במדבר ומהווה בעצם את ספר המסע, ספר הדרך של בני ישראל. לאחר הספרים שמות וויקרא שהיוו את ההקדמה לדרך, בא חומש

'למדבר ארץ לא מים הו, את, אדמתי, שבנו אלייך'. [חיים חפר] פרק חדש מתחיל בקורות עם ישראל, פרק המדבר, וזה גם שם החומש הרביעי

לכל אדם יש את שפתו ואת התרבות ממנה הגיע. תהיה זו טעות לבחון את ענייניו של אדם אחר דרך השקפת עולמך מספרים על אדם שהיה

אנו נמצאים בעיצומם של ימי 'בין המצרים', האבלות על חורבן המקדש והארץ, והיציאה לגלות. אנו זוכים לציין את תשעת הימים בדור של גאולה, שיבה לא"י

מדוע ההורג בשגגה נדרש לגלות לעיר מקלט? ומדוע עליו לשבת בה "עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל" (לה, כה)? ישנן שלוש שיטות עיקריות בפרשנות להגליית הורגים בשגגה

"כאשר אנשים אינם יכולים לשנות את הדברים, הם משנים את המילים" (ז'אן ז'ורס). כוחה של מילה: להלל או לחלל. על עוצמת הדיבור ועוצמת החיבור. פרשת

יכול האדם להשית על עצמו עניינים שהאדם החליט להימנע מהם או שהתחייב לעשותם פרשת מטות פותחת בענייני 'נדרים'. בכח המוענק לאדם להוסיף על עצמו חיובים.

הראי"ה קוק ובנו הביעו בהקשרים שונים רתיעה וסלידה מפעולות נקמה דוגמת "תג מחיר" הפוגעות בחפים מפשע שעת נקמה. לאחר כמה פרשיות שבהן תואר חטא ישראל

הגדרת המעשה כשגגה משתנה ממקרה למקרה ומאדם לאדם, על כן גם השהייה בעיר המקלט אינה זהה בפרשת מסעי מוזכרות ערי המקלט המיועדות להורג נפש בשגגה